ארבעת המינים בשביעית – מידע יישומי

ארבעת המינים בשביעית – מידע יישומי

מידע יישומי לגבי ארבעת המינים בקדושת שביעית

הרב נתנאל אוירבך | גליון 109 (תשרי תשע"ו) עמ' 157-158

 

א. קנייה ומכירה של ארבעת המינים

1. על אף שפירות שביעית שנשמרו או שנעשתה בהם מלאכה אינם נאסרים באכילה[1], מכל מקום כדי שלא לחזק ידי עוברי עבֵרה[2] יש לרכוש את כל ארבעת המינים רק ממי שגידל אותם בהיתר[3]. לכן מותר לקנות אתרוגים רק ממי שמגדל ומשווק בשליחות של אוצר בית דין או על פי היתר המכירה[4]. אין לקנות ארבעת המינים מאדם המוכר אתרוגים שגדלו בדרכים אסורות.

2. אתרוגים המשווקים באמצעות אוצר בית דין – יש לגבות עליהם תשלום אחיד, או לגבות בהתאם לרמת הטרחה של גידול ושיווק אתרוגים כשרים ואתרוגים מהודרים[5].

3. יש המהדרים[6] לקנות אתרוג הקדוש בקדושת שביעית, הואיל והתקיימה בו מצוות שמירה על קדושת שביעית.

ב. אתרוג

1. קדושת שביעית באתרוג

4. אתרוג שנקטף לאחר ראש השנה של השנה השביעית, קדוש בקדושת שביעית[7]. לפיכך, יש לנהוג בו ככל הדינים הנוהגים בקדושת שביעית, להשתמש בו בדרך השימוש הרגילה ולא להפסידו בידיים.

5. אתרוג שגדל בשנה השביעית ונקטף בשנה השמינית, יש בו קדושת שביעית. אמנם יש להפריש ממנו תרומות ומעשרות ללא ברכה[8], כי חוששים לדעות שסוברות שגם הלקיטה קובעת באתרוג[9]. במקרה זה, מן הראוי גם להקפיד על נתינת המעשר ללוי, כדי שלא תהיה שאלה של 'לכם' באתרוגים אלו[10].

2. שימושים שונים באתרוג הקדוש בקדושת שביעית

6. אין לחנוט אתרוג של שביעית בציפורן לצורך בשמים של הבדלה, שכן על ידי כך הוא מפסיד את האתרוג מאכילה[11].

העושה ריבה מאתרוג של שביעית, חייב לבערה[12] בהגיע זמן הביעור.

יש אומרים שהביעור הוא בחודש שבט[13], ויש אומרים שהוא בחודש ניסן[14]. לכן לכתחילה יש לבער פעמיים בהגיע זמנים אלו; או לחילופין יש להפקיר את האתרוגים שנשארו או את ריבת האתרוגים לפני חודש שבט, ולאחר מכן יוכל להכניסם לביתו בתורת הפקר[15].

7. יש להימנע מלהוציא אתרוג של שביעית לחו"ל[16].

3. תליית אתרוג לנוי סוכה

8. הדרך הטובה למי שרוצה לתלות פירות שביעית בסוכה היא שיאמר: 'איני בודל מפירות אלו כל בין השמשות של שמונת ימי הסוכות'. ואז מותר יהיה לו להשתמש בפירות בכל עת, גם במהלך חג הסוכות[17].

ג. הדס

9. בהדסים אין קדושת שביעית[18].

ד. לולב

10. בימינו, אין קדושת שביעית בלולב[19].

ה. ערבה

11. בערבה אין קדושת שביעית[20].



[1].רמב"ם, הל' שמטו"י פ"ד הט"ו; חזו"א, שביעית סי' י ס"ק ו.

[2].רמב"ם, הל' שמטו"י פ"ח הי"ד.

[3].שו"ת המבי"ט, ח"א סי' כא; אור לציון, פ"א סעי' יח; שיעורי שביעית, עמ' קכט.

[4].שו"ת מנחת שלמה, ח"א סי' מד-מה.

[5].הרב יעקב אריאל, 'הידור מצווה באתרוגים', אמונת עתיך 107 (אייר תשע"ה), עמ' 71-64.

[6].הלכות שביעית, קונטרס ד' מינים פ"ג סעי' א, בשם הרידב"ז; הר המור, שביעית עמ' מט, בשם הרב שמואל סלנט.

[7].קטיף שביעית, פ"ו סעי' ו.

[8].בצאת השנה, עמ' נז סעי' ו.

[9].רמב"ם, הל' שמטו"י פ"ד הי"ב.

[10].כן הורה הרב אליהו זצ"ל. אף שמן הדין אינו חייב במעשר כי 'המוציא מחברו עליו הראיה', אך המשמעות היא שאין אפשרות להוציא ממנו, ומ"מ הממון אינו לגמרי בבעלותו ואינו בבחינת 'לכם'.

[11].הליכות שלמה, מועדים, פ"ז אורחות הלכה הערה 91.

[12].  ספר השמיטה, פ"ט סעי' ב; הלכות שביעית, סי' ח כסא דוד ס"ק פד.

[13].ראה ספר השמיטה, פ"ט עמ' מה, הערה 4, בשם הרב שמואל סלאנט; שו"ת מנחת יצחק, ח"ג סי' צב; שו"ת ציץ אליעזר, ח"ו סי' לט אות ו.

[14].כפי המציאות שבתקופה זו אין על העצים אתרוגים של השנה השביעית. כן משמע בדברי הראי"ה קוק, ספר השמיטה, עמ' מה הערה 4.

[15].קטיף שביעית, עמ' 311 סעי' יב/3.

[16].שו"ת משפט כהן, סי' טו; הליכות שלמה, מועדים עמ' ר.

[17].שו"ת מנחת יצחק, ח"י סי' קיט.

[18].ספר השמיטה, עמ' לג-לד; כרם ציון, פי"ג סעי' כו; הליכות שלמה, מועדים עמ' קצו; באהלי שדה, סי' יא עמ' 172-173.

[19].ספר השמיטה, פ"ח עמ' מא; שו"ת מנחת יצחק, ח"ו סי' א; שם, ח"ח סי' ק; שו"ת מנחת שלמה, ח"א סי' נא אות כג; אור שמח, הל' פרה אדומה פי"א ה"ז; שו"ת שבט הלוי, ח"א סי' קפא.

[20].סוכה מ ע"א; הלכות שביעית, קונטרס ד' מינים, פ"א סעי' ט.