אוצר הארץ – רקע הלכתי

אוצר הארץ – רקע הלכתי

סקירת הרקע ההלכתי מאחורי 'אוצר הארץ'- הגוף שהוקם לקראת השמיטה הקודמת ע"י מכון התורה והארץ ונערך לספק תוצרת חקלאית ישראלית לעשרות אלפי בתי אב, במטרה לחזק את שומרי השמיטה ולחבר אותם לארץ ישראל.

הרב אהוד אחיטוב | תמוז תשע"ד

"אוצר-הארץ" הוקם מתוך מטרה לספק תוצרת חקלאית יהודית כשרה בשנת השמיטה, במערך מסודר בהיקף נרחב ובאופן מקצועי, ממקורות גידול שונים. לחלק מדרכי הגידול קיימת העדפה הלכתית ברורה על פני דרכי הגידול האחרות, ובחלק מהן אין העדפה חד-משמעית על פני האחרות, אך בסופו של דבר נתגבשו ונקבעו בשמיטה הקודמת סדרי עדיפות שלפיהם ייקבעו מקורות האספקה של התוצרת באמצעות "אוצר הארץ". דרך זו נקבעה על ידי רבני מכון התורה והארץ בהכוונת הרה"ג יעקב אריאל שליט"א הרב הראשי לרמת-גן ונשיא המכון והיא קבלה הסכמה רחבה מרבנים רבים ובראשם הרבנים הראשיים לישראל לשעבר מו"ר הרה"ג אברהם שפירא זצ"ל והראשל"צ הרב מרדכי אליהו זצ"ל.

כיוון שחלק מהתוצרת שתסופק תהיה קדושה בקדושת שביעית, הוקם "אוצר בית-דין" אשר כל העוסקים ביבול שיש בו קדושת שביעית יהיו ממונים כשלוחי בית-דין, החל מהחקלאים במטעים ובשדות, דרך הספקים והמובילים ועד קבלת היבול בחנות ע"י הצרכנים. כל זאת בהתאם למגבלות ההלכתיות שקיימות בתוצרת הקדושה בקדושת שביעית. כמובן, שגם אכילת הפירות והירקות הללו צריכה להיות בהתאם לדיני קדושת שביעית (ראה בהרחבה במאמרינו היסודות ההלכתיים של אוצר בית-דין ספר "התורה והארץ" ח"ו עמ'  389-422). דייני בית הדין הם: הרב יעקב אריאל שליט"א הראשל"צ הרב אליהו בקשי-דורון שליט"א, הרב זלמן נחמיה גולדברג שליט"א הרב דב ליאור שליט"א והרב זלמן ברוך מלמד שליט"א והרב יהודה עמיחי שליט"א.

 

בשורות הבאות מפורט מקורות הגידול אוצר הארץ בשמיטת תשע"ה הבאה עלינו לטובה:

ירקות שנקטפו בששית  – שניתן לאחסן אותם באופנים שונים, ושמקורם ממשקים יהודים.  עדיפותם ההלכתית היא בכךשהיות ומדובר בגידולי ששית, אין צורך לבדוק כיצד הם גדלו, ואין מגבלה באופן השיווק שלהם. יש לציין שכך נהגו באוצר ב"ד שמוזכר בדברי חז"ל עפ"י אחד מגדולי פרשני הירושלמי (רש"ס שביעית פ"ט ה"ה סוף ד"ה חזור וזכי ביה). בכלל זה גם פירות שייקטפו בתחילת השמיטה שדינם עפ"י ההלכה כיבול שישית לכל דבר, כיוון שבפירות האילן אין קדושת שביעית חלה על פירות שהתחילו לגדול בששית וייקטפו בשביעית.  

ירקות שגדלו בשביעית עציצים על מצע מנותק בחממות -  דרך זו מבוססת על כך, שיש הסוברים שכיוון שחובת שמיטה בזמן הזה היא מדרבנן, לפיכך, מקילים חכמים לזרוע בשביעית בקרקע הנמצאת בתוך בית (עפ"י פאת השולחן סי' כ ס"ק נב, ועוד פוסקים). למעשה, מסתמכים על דעה זו רק בזריעה בעציץ שאינו נקוב הנמצא בתוך החממה, ולא על בזריעה ישירה על גבי הקרקע.

פירות וירקות הקדושים בקדושת שביעית – מדובר בפירות המטעים שיתחילו לצמוח במשך שנת השמיטה וייקטפו בעיקר בקיץ תשע"ה ובחורף תשע"ו.עפ"י אותו עיקרון תהיה גם אספקה של ירקות מזריעת ששית שייקטפו בשביעית, בהסתמך על הדעה בפוסקים שחז"ל גזרו איסור "ספיחין" רק על ירקות שהתחילו לצמוח בשביעית מאליהם, מחשש לעוברי עבירה שיזרעו בסתר בשביעית ויאמרו שהם צמחו מאליהם. לדעה זו ירקות שהתחילו לצמוח בששית ונקטפו בשביעית, אין בהם איסור ספיחין ומותרים באכילה אך יש לנהוג בהם קדושת שביעית, וכך מקובל להלכה על דעת רוב הפוסקים בדורנו (עפ"י ר"ש משאנץ שביעית פ"ט מ"א ד"ה כל הספיחין, חזו"א שביעית סי' ט ס"ק א, שבת הארץ פ"ד ה"ג אות ב הע' 11, ילקוט יוסף שביעית פכ"ג הע' יד, בשם הראשל"צ הגר"ע יוסף זצ"ל, מעדני ארץ שביעית הוספות סי' י, יא, וכך שמענו הראשל"צ הגר"מ אליהו זצ"ל).

ירקות מגידולי הערבה הדרומית בתוספת היתר מכירה לחומרה – לדעת כל הפוסקים אזור זה נכלל בתוך ארץ-ישראל שהובטחה לאברהם אבינו בברית בין הבתרים, ולדעת הרבה פוסקים יש לנהוג שם את המצוות התלויות בארץ, כפי שגם הכריעה הרבנות הראשית לישראל מאז קום המדינה, ולא כפי שמפרסמים בטעות בזמן האחרון (עפ"י הרב יחיאל מיכל טיקוצ'ינסקי ספר ארץ ישראל עמ' לד-לה, ועמ' פב-פד; הרה"ג צבי פסח פרנק זצ"ל, מו"ז הרה"ג עובדיה הדאיה זצ"ל שו"ת ישכיל עבדי ח"ו סי' ב; והרב אליעזר וולדברג זצ"ל בשו"ת ציץ אליעזר ח"ג סי' כג).

ירקות מגידולי חממות בנגב המערבי כולל היתר מכירה לחומרה – שייעשה בקיץ של השמיטהלאחר שהסתיימו קטיף החורף של הירקות שנזרעו בשישית ונקטפו בשביעית – באזור זה התיישבו בו רק עולי מצרים בתקופת בית המקדש הראשון, אך כפי הנראה לא הייתה שם התיישבות של עולי בבל – כיוון שהוא נמצא דרום-מערב לאשקלון, שהיא הגבול הדרומי-מערבי של ההתיישבות היהודית בימי עליית עזרא ונחמיה בתקופת בניין ביהמ"ק השני. לפיכך קבעו חז"ל שאף שאסור לעבוד שם בקרקע בשביעית וגם צריך לנהוג דיני קדושת שביעית ביבול הגדל באזור זה לפני היתר מכירה. אך הקלו חז"ל שלא לאסור באכילה את הירקות שגדלו בשביעית באזור זה באיסור ספיחין בכל צורה שהיא. כמו כן חלק מהמחמירים שלא לעשות היתר-מכירה בשביעית, מקילים שניתן לעשות שם היתר-מכירה ושהתוצרת מותרת באכילה, ואין חובה לנהוג בה קדושת שביעית לאחר המכירה (עפ"י הרה"ג שלמה זלמן אויערבאך זצ"ל שו"ת מנחת שלמה ח"ג סי' קנח אות ג).

ייבוא - בקיץ תשע"ה אם תיגמר התוצרת הנ"ל יספקו תוצרת חקלאית מיובאת מחו"ל, אך בשום אופן לא תילקח תוצרת חקלאית משטחי הרשות ה"פלסטינית" ומירדן.