תכונות הפלפל החריף

תכונות הפלפל החריף

האם הפלפל (פלפלת הגינה) הוא ירק או אילן ואם דינו אכן כאילן הרי שיש לו דין ערלה?

אג' מרדכי שומרון | גליון 09 אדר-ניסן תשנ"ו

 

לאחרונה נתעוררה בעיה חדשה: האם הפלפל (פלפלת הגינה) הוא ירק או אילן ואם דינו אכן כאילן הרי שיש לו דין ערלה. (אין הכונה לפלפל השחור שאינו גדל בארץ והוא מין אחר לגמרי.) וכבר הגיע העניין לשולחנם של הפוסקים והרבנים להכרעה.

במאמר זה אנסה להביא בקצרה את צדדי הבעיה המקצועיים-חקלאיים, כפי שנתבררו בימים אלו בשיתוף חקלאים ואנשי מקצוע.

במשפחת הפלפל יש שתי קבוצות: האחת - פלפל חד-שנתי, ולמשפחה זו משתייכים מרבית זני הפלפל המתוק. הקבוצה השנייה היא של זני פלפל, חריף בעיקר, היכולים לגדול במשך מספר שנים ולכאורה יכולים הם להחשב לאילן.

מבחינה בוטאנית, ישנן שתי הבחנות עיקריות בין אילן לירק:

א. אילן הוא צמח זקוף וגבוה בעל ענפים משניים המתקיים שנים רבות. לעומת זאת, הירק הוא בדרך כלל צמח נמוך חד או דו שנתי הנזרע בכל עונה (או שתים) מחדש.

ב. באילן החלק הנאכל הוא הפרי, ואילו בירק חלקים שונים ממנו יכולים להיות נאכלים: ישנם מיני ירק שהפרי בלבד נאכל וישנם ירקות שהעלים או השורש נאכל, ולפעמים גם אלו וגם אלו.

מהבחינה ההלכתית (ראה מאמרו של הרב יואל פרידמן בחוברת זו, עמ' 24) ההבחנה בין אילן לירק מתבססת על מספר הבדלים עקרוניים הקיימים בין השניים:

א. אילן מתקיים במשך שנים רבות ואילו הירק בד"כ חד-שנתי. גם כאשר הצמח מתקיים מספר שנים הרי שחלקו העל-אדמתי מתקיים עונה אחת ואח"כ מתחדש משורשיו (כגון: בננה, ארטישוק ועוד).

ב. אילן אינו מוציא פירות בשנתו הראשונה ואילו הירק מוציא פרי כבר בשנתו הראשונה.

ג. פירות האילן מתרבים משנה לשנה ואילו פירות הירק יורדים באיכותם ובכמותם משנה לשנה.

עפ"י העקרונות דלעיל יש לבחון האם זני הפלפל המתקיימים מספר שנים הם אילן או ירק.

עפ"י בירור שערכתי עם מר בני גמליאל, מדריך ארצי לפלפל, ועם מר יעקב ציפילביץ', מדריך ירקות וותיק , נתברר כי זני הפלפל החריף אשר מגדלים בארץ בקנה מידה מסחרי הינם זנים אשר מתקיימים בד"כ שנה אחת ומניבים יבול מסחרי טוב. במקרה שמנסים לגדל את הצמח שנה נוספת, מתקבל יבול דל אשר אינו כלכלי ולכן, למעשה, אין מגדלים את זני הפלפל החריף יותר מאשר שנה אחת.

בבירור שערכתי עם מגדלי פלפל חריף ותיקים ובהם תימנים, נתבררה תמונה דומה: את זני הפלפל החריף המקובל אצל התימנים: ג'יפקה ושאטה - הם מגדלים שנה אחת בלבד. ניתן אמנם להמשיך ולגדל את הצמח שנה נוספת, אך כאשר עושים כן חלק ניכר מהצמחים בשדה מתנוון ומתייבש, והיבול דל. גם הפרי עצמו קטן בהרבה בשנה השנייה, וצורתו מתעוותת.

בבירור נוסף שערכתי עם חקלאי המגדל פלפל חריף בערבה (עומרי ממושב צופר) בהיקף מסחרי נתבררו דברים דומים. מדובר בזן של פלפל חריף ארוך (עדיין אין לזן שם), אשר מניב יבול מסחרי טוב בשנה הראשונה. הצמח עצמו יכול להתקיים שנה נוספת (ואולי אף שנתיים) בעזרת טיפול מקצועי ותנאים טובים במיוחד. אולם גם בתנאים טובים היבול בשנה השנייה אינו כלכלי כיון שהפרי מתמעט באיכותו ובכמותו.

העולה מדברים אלו הוא שזני הפלפל הרב שנתי אשר מגדלים בארץ באופן מסחרי הינם זנים אשר יכולים להתקיים (בטיפול טוב) במשך שנים מספר, אולם איכות הפרי וכמותו מתמעטים והולכים כבר בשנה השנייה, והפרי אינו מתאים לשיווק מסחרי, וכן חלק מן הצמחים מתנוון לגמרי בשנה השנייה. יש אמנם זני פלפל נוספים ובהם זן המכונה "פלפל סודני" (ממשפחת annuum capsicum) המשמש לנוי וראוי למאכל כפלפל החריף אשר מתקיים במשך שנים ומניב פרי טוב (עפ"י מידע מהמדריך החקלאי מר מאיר פרנקל - מכון התורה והארץ). יש לציין שגם זן זה מוציא פרי תוך שנה אחת מעת הזריעה (לאחר חצי שנה). בכל מקרה, זן זה אינו משמש לגידול מסחרי.

יתכן שישנם זנים נוספים היכולים להתקיים במשך שנים, ויתכן שפריים אינו פוחת, אולם זנים אלו נמצאים בגינות בית ולא בשטחים מסחריים.

 

סיכום

א. עפ"י הבירור שערכנו מסתבר כי בגידול המסחרי אין זני פלפל חריף אשר מתקיימים מספר שנים ומניבים פרי כאילן.

ב. קיימים, כאמור, זני פלפל רבים נוספים, ויתכן כי יש ביניהם המתאימים להגדרת אילן (כגון: ה"פלפל הסודני"), אולם זנים אלו אינם משווקים לציבור הרחב או לתעשייה. (מי שמגדל בחצרו אחד מזנים אלו יעשה שאלת רב.)

 

›››למאמר: הפלפל החריף אילן או ירק/ תגובתו של הרב יואל פרידמן