המחקר החקלאי ותרומתו- חלק ו' הרימון

המחקר החקלאי ותרומתו- חלק ו' הרימון

המחקר המדעי בשבעת המינים בישראל, תוך שימוש במיטב הטכניקות מתחומי הגנטיקה, הפיסיולוגיה והאגרוטכניקה הוביל לתוצאות חשובות ביותר

ד"ר חן שיפריס | תשע"ב

להורדת הספר המלא- מקומה של החקלאות בלשון התנ"ך ובערכיו/ חן שיפריס, לחץ כאן.  

 

המחקר המדעי בשבעת המינים בישראל, תוך שימוש במיטב הטכניקות מתחומי הגנטיקה, הפיסיולוגיה והאגרוטכניקה הוביל לתוצאות חשובות ביותר. נזכיר אך סימני דרך מובהקים לגישות והישגים בתחום זה:

יצירת זני חיטה בעלי קומה נמוכה יחסית, העמידים לרביצה ובעלי כושר אפיה גבוה ע"י ד"ר יעקב אפרת ז"ל, פיתוח טכנולוגיה של תרבית רקמה (אמבריוגנזה) לריבוי כמותי של חטרי תמר ע"י ד"ר עודד ראובני ז"ל, יצירת זני זית המותאמים לממשק 'סופר-אינטנסיבי' ובעיקר התאמה למסיק מכני (בעזרת מנערת), ובתחום הטכנולוגי נציג כדוגמה גישה  נועזת להאבקת-הפריית התמרים ע"י מטוס. אלו ועוד.

 

בכלל המינים נעשית עבודה חלוצית מתמדת ליצירת זנים חדשים תוך החדרת עמידות גנטית נגד מגוון מחלות. במקצוע ההשבחה, מקובל לבצע הכלאות רבות בין זנים שונים כדי להעביר תכונות חשובות אל זני היעד. כתוצאה מהכלאות שכאלו מרחיבים את הבסיס הגנטי של המין, עמו עובדים ונפרש לפנינו מגוון רחב של צאצאים, או חומר גנטי שממנו ניתן לברור, לבצע סלקציה לטיפוסי צמח מבוקשים. במהלך הכלאות בין צמחים שונים מעבירים אנו אבקה מהאבקנים של צמח מסוים אל הצלקות שבחלק  הנקבי של צמח אחר, כאשר לכל מין מנגנון הפרייה ייחודי.

 

פרק ו' הרימון

עץ הרימון הינו צנוע יחסית לחבריו המופיעים בעבודתנו, בתרומה למילים חקלאיות, ואולם כבודו והדרו שמורים לו בהיבטים נוספים של מורשת עמנו.

הרימון מתחיל לפרוח בשפע של  פרחים זכריים המלוּוִים בפרחים נקביים "הֵנֵצוּ הָרִמּוֹנִים". בפרח הנקבי המתפתח לפרי, מצויים מספר רב של אבקנים המבטיחים הפריה עצמית מלאה (תמונות עמ' 114-116). במעשה ההפריה  משתתפים אף דבורים ומתקבלים פרות מלאי זרעים/גרגרים עסיסיים, המסוגלים גם לנביטה (תמונות עמ' 115).

 

את הרימון מרבים ע"י יחורים, ובדומה לזית אף הרימון מפתח נצרים מבסיסו (סוּרִים או "חזירים" בלשון הפרדסנות העברית בעבר) המשרישים בקלות יתרה. כאשר מרבים רימון מהנבטת הזרעים אשר בתוכו, מקבלים כנזכר לעיל צאצאים, המתפצלים גנטית ואינם מבטיחים את איכות זן המוצא. הצפרים תורמות לתפוצת המין בדומה לזית, לתאנה ולתמר, באזורים המתאימים לנביטה והתפתחות.

 

זני הרימון נבדלים בגודל הפרי, בצבע קליפתו, במרקם הגרגרים ומתיקותם ובנטיית הפירות להתבקעות (תמונות עמ' 116). העץ בנוי כחד או כרב גזעי ולאחר מספר שנים, עם התנוונות הגזעים העיקריים, ניתן לחדש את הנוף מסוּרִים הצומחים מבסיסם של גזעים אלו. עבודת ההשבחה כוללת בעיקר בחינתם של זני יבוא (אינטרודוקציה) ממקורות רבים.

 

לאחרונה נפתח אופק חדש לממשק הרימון, בעקבות פיתוחה במכון וולקני של מכונה המפריטה את גרגרי הרימון מהפרי. גרגרי רימון חפשיים מיועדים למגוון שימושים בתעשיות המזון  והרפואה.

 

הֵנֵצוּ הָרִמּוֹנִים

ראשית הפריחה שכולה פרחים זכריים

 

"הֵנֵצוּ הָרִמּוֹנִים..."

(שיר השירים ז יג)

rimon.jpg

פרח נקבי מוקף בשלושה פרחי זכר  שאחד מהם טרם נפתח

rimon1.jpg

חתך אורך  בפרחי הרימון, פרח נקבי מימין וזכרי משמאל 

rimon2.jpg

 


במרכזו של הפרח הנקבי בולטת צלקת ירוקה המוקפת בשפע אבקנים ומכוסה אבקה

rimon3.jpg

גרגירי אבקה של רימון בצילום מיקרוסקופ אלקטרוני

rimon4.jpg

תפוצת הרימון  ע"י צפורים

 

שיח רימון שהתקבל מנביטת זרע רימון, צמוד לקיר אבנים

rimon5.jpg

 

מחנטה להבשלה

התפתחות הפרי מפרח נקבי ובצמוד לו פרח זכרי

rimon6.jpg

 פירות רימון בקליפה שחורה, כחלק מהשונות בתכונת הצבע ברימון

rimon7.jpg

"...אַֹשְקְך מִיַּיִן הָרֶקַח מֵעֲסִיס רִמֹּנִי"

(שיר השירים ח ב)

 

מגוון זני רימון, קליפה ותוך.

 

בתחתית התמונה שלושה רימוני נוי

rimon8.jpg