איסור הימורים בבעלי חיים -הצעה לתיקון החוק

איסור הימורים בבעלי חיים -הצעה לתיקון החוק

דף עמדה - בהמשך לתיקון שהוגש ע"י ח"כ מרב מיכאלי. היבטים הלכתיים על שימוש בבעלי חיים למטרות הנאה - ההלכה דנה מהו צורך שבגינו ניתן להתיר שימוש בבעלי חיים למשל, ציד והימורים.

מערכת למעשה | סיוון תשע"ו

בהצעת החוק מוצע לאסור לערוך תחרויות בין בעלי חיים, בהם המשתתפים מהמרים אלו בעלי חיים ינצחו. בדברי ההסבר לחוק מובא כי בעלי חיים בתעשיית ההימורים סובלים ממחלות, סימום, פגיעות גופניות, פציעות מתאונות ומוות מוקדם, זאת מלבד הבעייתיות בהימורים עצמם, שגורמים באופן ישיר להתפתחות של פשיעה ואלימות, וניצול חולשתם של אנשים קשי יום, המאמינים בחלום ההתעשרות המהירה.

בעיית ההימורים

חז"ל באו בביקורת קשה על מי שפרנסתו הקבועה היא מהימורים, ומי שעושה כן לא ניתן לסמוך על דבריו והוא פסול לעדות, כמובא במשנה במסכת סנהדרין פרק ג משנה ג: " ואלו הן הפסולין (לעדות) המשחק בקוביא... ומפריחי יונים", ביארו הראשונים שהפרחת היונים נעשתה באופן זה: "מתנים ביניהם אם יונתך קודמת ליונתי אני נותן לך כך וכך ומפריחין אותן כאחת ומנקשין אחריהן וכל אחת ואחת מכרת ניקוש של בעליה וממהרת לעוף לקול הניקוש ומי שיונתו קודמת נוטל מחבירו כפי תנאו".

הסיבה לכך היא שמי שעוסק בהימורים באופן קבוע 'אינו עסוק בישובו של עולם'. אינו עובד לפרנסתו ואינו מקדם את העולם במעשיו, לכן גם דבריו אינם יכולים להתקבל.

 

צער בעלי חיים

הכלל המנחה בשאלת השימוש בבעלי החיים הם דברי הרמ"א בשולחן ערוך: "כל דבר הצריך לרפואה או לשאר דברים, אין בו משום איסור צער בעלי חיים" אך פעולות שהן בגדר אכזריות, אין לעשותן.

אם כן, על מנת להתיר את השימוש בבעלי החיים יש לבחון את הצורך בכך, ולא כל צורך שהוא מוגדר כצורך שבגינו ניתן לצער בעלי חיים, בנוסף לכך יש לבחון האם צורך זה אינו בגדר אכזריות.

בשאלה דומה נשאל הרב יחזקאל לנדא בספרו נודע ביהודה ביחס לציד: "איש אחד אשר זכהו השם בנחלה רחבה ויש לו כפרים ויערות אשר בהיערות תרמוש כל חיתו יער אם מותר לו לילך בעצמו לירות בקנה שריפה לצוד ציד או אם אסור לישראל לעשות דבר זה."

לדבריו, על אף שבאופן עקרוני ניתן להשתמש בבעלי החיים, ציד אינו נחשב כצורך מותר, כלשונו: "ואמנם מאד אני תמה על גוף הדבר ולא מצינו איש ציד רק בנמרוד ובעשו ואין זה דרכי בני אברהם יצחק ויעקב... ואיך ימית איש ישראלי בידים בעלי חיים בלי שום צורך רק לגמור חמדת זמנו להתעסק בצידה". לעומת זאת, מי שפרנסתו היא במכירת עורות מותר לו לצוד, אך מי שאינו זקוק לכך, הרי שיש בציד משום אכזריות.

אם כן, שימוש בבעלי החיים למטרות הנאה גרידא, כציד והימורים אינו נכלל בהיתר השימוש בבעלי חיים, ויש בו משום איסור צער בעלי חיים.

אי לכך, יש לתמוך בהצעת חוק זו ולקדמה.

 

ראה שו"ת תרומת הדשן סימן נט, שולחן ערוך אבן העזר סימן ה סעיף יב, שו"ת נודע ביהודה תנינא יורה דעה סימן י, שו"ת אגרות משה אבן העזר חלק ד סימן צב.