האבכה בחודש החמישי

האבכה בחודש החמישי

כה אמר ה' צבאות צום הרביעי וצום החמישי וצום השביעי וצום העשירי יהיה לבית" יהודה לששון ולשמחה ולמועדים טובים והאמת והשלום אהבו"

הרב גבריאל קדוש | אב-אלול תשנ"ח גליון 24

 

"מהרה יבנה המקדש", משאלת לב זו היתה יסוד מרכזי בתפילותיו של עמנו לאורך כל הדורות כולם, זכרנו וקיוינו לבנין בית המקדש בכל ימות השנה, בחגים ובשבתות, בשמחות ובעצב, נפסקו הלכות מיוחדות לזכירת חורבן המקדש.

בתוך כל הגעגועים והציפיה לבנין הבית גם חשבנו על הדבר הראשון שייעשה כשייבנה המקדש - הכהנים יתכוננו לעבודתם, הלווים לשירם ולזמרם וישראל יעלו כולם לרגל לראות את הודו והדרו של בית תפארתנו, מן הסתם ייקבע יום מיוחד לענין זה, ואין שום ספק שהצומות הקשורות עם החורבן יבוטלו.

נראה שלאנשי בית שני הדבר לא היה פשוט, עד שהוצרכו לשאול האם להמשיך את הצומות הקשורים לחורבן "ויהי בשנת ארבע לדריוש המלך היה דבר ה' אל זכריה בארבע לחדש התשעי בכסלו וישלח בית אל שר אצר ורגם מלך ואנשיו לחלות את פני ה' לאמר אל הכהנים אשר לבית ה' צבאות ואל הנביאים לאמר האבכה בחדש החמשי הנזר כאשר עשיתי זה כמה שנים" (זכריה ז, ג)

 

שבעים שנה שבין שני הבתים שבהם ישראל המשיכו את הצומות על החורבן וכאשר נבנה הבית השני מתלבטים בשאלה זו, מדוע?

המלבי"ם מביא את פירוש הרי"א שכתב שראו שישנם שבעה הבדלים בין בית ראשון לבין בית שני.

מעיון בהבדלים אלה נוכל להבין את משמעותו של בית המקדש בחיי האומה בארצה עד שבעקבות הבדלים אלו  ראו צורך להמשיך את הצומות למרות שהבנין קיים:

השראת השכינה היתה שונה בין שני הבתים. בתחלת בית שני היו תחת מלכות פרס. לא היה קיבוץ גלויות. "ראו שנתקללה הארץ ולא שבה לאיתנה וזה סימן שלא שבה ההשגחה כבראשונה". "ראו שהם לבז ולחרפה בין העמים...".

אין ספק שהשראת השכינה היא חסרון בבית מקדש, חוסר קיבוץ גלויות גם הוא חסרון בשלמות הבית, אך קללת הארץ מה היא קשורה לבית מקדש?

תשובותיו של הנביא לתמיהות מובאת בפרק הבא ומהם נוכל ללמוד.

על חוסר השראת השכינה עונה: "כה אמר ה' שבתי אל ציון ושכנתי בתוך ירושלם", ועל כך שהיו תחת שלטון זר עונה "כה אמר ה' צבאות עד ישבו זקנים וזקנות ברחבות ירושלם ואיש משענתו בידו מרב ימים ורחבות העיר ימלאו ילדים וילדות משחקים ברחבתיה"

ועל חוסר קיבוץ גלויות מבטיח הנביא: "כה אמר ה' צבאות הנני מושיע את עמי מארץ מזרח ומארץ מבוא השמש והבאתי אתם ושכנו בתוך ירושלם והיו לי לעם ואני אהיה להם לאלקים באמת ובצדקה". ועל ברכת הארץ: "כי זרע השלום הגפן תתן פריה והארץ תתן את יבולה והשמים יתנו טלם והנחלתי את שארית העם הזה את כל אלה", ועל היותנו בזויים ושפלים בעיני העמים מודד אותנו הנביא "כה אמר ה' צבאות תחזקנה ידיכם השמעים בימים האלה את הדברים לה מפי הנביאים אשר ביום יסד בית ה' צבאות ההיכל להבנות".

בית המקדש הוא התשקיף האמיתי של מצב האומה ומצב האומה קשור להודו והדרו של בית המקדש. כאשר עם ישראל לא נמצא בתפארתו ושלמותו, בשלטון עצמי, במצב שארץ ישראל מקבצת אליה את בניה, ונותנת פירותיה בעין יפה, יש בכל אלו כדי להצביע על חסרון בבנין בית המקדש.

הקשר הבלתי ניתן לניתוק בין ישראל לאדמתו שמתבטא בביאת בניה לתוכה מתוך זקיפות קומה, הפרחת שממותיה, ושלטון עצמי יש בהם לקרב את הבנין המיוחל. בית המקדש הוא התוצאה של מצב בריאותה של האומה בכל התחומים כולל השלטון, קיבוץ הגלויות והחקלאות הפורחת.

 

בספר "אם הבנים שמחה" מביא את בעל "הון עשיר" שכתב על המשנה בסוף סוטה: "והגליל יחרב" וז"ל:

"יחרב מבתים כדכתיב ועריכם יהיו חרבה, וכאשר זכני השם לעלות לארץ ישראל

פה צפת תות"ב, שהוא ארץ הגליל, בשנת תע"ח, עיני ראו ולא זר איך בעוונותינו הרבים כן היה, כי כלו מלא בתים חרבות. אבל תהילה לאל, שמחתי כי ראיתי בשתי שנים שנתעכבתי שם, שמדי יום ביומו בונים אותם ואומר אני שזהו סימן לביאת הגואל במהרה בימינו... וכן מצינו בביאה ראשונה שעכב הקב"ה את ישראל במדבר ארבעים שנה כדע שבמשך זמן תחזור הארץ לאיתנה מאילנות ובנינים שהרסו ועקרו האמוריים... ומשחזרה לאיתנה הכניסם לארץ."

 

חוברת זו לחודש אב אלול יש בה מאמר נוסף שעוסק במשמעות הצומות בימינו.

ישנה תופעה שהופכת יותר ויותר נורמטיבית אפילו בציבור שומרי תורה ומצוות - עריכת טיולים לחו"ל. אנו מפרסמים מאמר שעוסק בהיבט ההלכתי של עריכת טיולים לחו"ל בכלל וטיולי שורשים בפרט. על כל אלה, מאמרים בנשואי כלאים, ערלה וכשרות.

בע"ה בחוברת הבאה נפרסם שיעורים שנאמרו ביום העיון על כביש חוצה ישראל שנערך לאחרונה ע"י המכון באוניברסיטת בר-אילן, ושאגב היה מוצלח מאד.

 

בברכת,

"כה אמר ה' צבאות צום הרביעי וצום החמישי וצום השביעי וצום העשירי יהיה לבית יהודה לששון ולשמחה ולמעדים טובים והאמת והשלום אהבו".

 

המערכת