מקור המנהג באכילת פירות ארץ ישראל

מקור המנהג באכילת פירות ארץ ישראל

מאמר אודות מקור המנהג באכילת פירות ארץ ישראל מתוך שער ב' של הספר 'מפרי הארץ הטובה'

הרב אהוד אחיטוב |

ההקפדה על אכילת ל' מיני פירות פעם בשנה -  מובא בדברי רבי אברהם אזולאי זיע"א מחברון שהיה סבו של החיד"א, והוא מרחיב על כך בספרו חסד לאברהם (עמ' רצא מעין שביעי נהר ז'). כך גם כתב אחד מגדולי ירושלים לפני קרוב למאתיים שנה, רבי נתן שפירא זצ"ל בספרו טוב הארץ (ירושלים תרנ"א) בשם רבי חיים ויטאל זצ"ל, והוא אף מוסיף שהמעלה היא דווקא ב'שלושים מיני פירות האילן (הגדלים) בארץ-ישראל'.

 

המעלה להקפיד על אכילת הפירות דווקא בט"ו בשבט - כתב המגן אברהם בהלכות נפילת אפים (או"ח סי' קלא ס"ק טז): 'בט"ו בשבט ראש השנה לאילנות, ונוהגין האשכנזים להרבות במיני פירות של אילנות'. את דבריו הוא מבסס על הספר תיקון יששכר (קושטא שנת ה' שכד) וספר העיבור (דף מד ע"ב) לרבי יששכר סוסן שעלה לעיה"ק צפת מהעיר פאס שבמרוקו והיה הרב של עדת המוסתערבים בעין-זיתים וביריה שליד צפת בתקופת מרן רבי יוסף קארו והאר"י הקדוש. וכך הוא כותב: 'יום ט"ו בו... ראש השנה לאילנות, לכך אין מתענין בו ואין נופלין בו נפילת אפים... והאשכנזים יצ"ו (ישמרם צורנו ויצילם) נוהגים להרבות בו במיני פירות האילנות לכבוד שמו של יום'.

 

המנהג להרבות באכילת ל' מיני פירות בט"ו בשבט התחיל בארץ ישראל

העובדה שהמגן אברהם שחי באשכנז, לא מצא מקור ל'מנהג האשכנזים' אלא בדברי רבי יששכר סוסן שחי בארץ-ישראל, מחזקת את ההערכה שמנהג זה התחיל בארץ ישראל ע"י האר"י ותלמידיו, אשר אליהם התכוון בעל התיקון יששכר: 'והאשכנזים יצ"ו', כשכוונתו לגדולי המקובלים שחיו בצפת בזמנו, הלא הם רבי יצחק לוריא אשכנזי זצ"ל הלא הוא האר"י הקדוש, רבי יוסף אשכנזי זצ"ל שדן הרבה בהלכה עם מרן הבית-יוסף ורבי בצלאל אשכנזי זצ"ל בעל השיטה מקובצת על הש"ס. גדולים אלו ראו צורך לציין שהיום המתאים ביותר בשנה לאכול ל' מיני פירות ארץ ישראל הוא דווקא יום ט"ו בשבט. דברים ברוח זו, כותב רבי יששכר תמר בספרו עלי תמר על אגדות חז"ל (ירושלמי קידושין פ"ד הי"ב), והוא מוסיף שעל פי זה מובן כיצד נשתרש מנהג זה בשאר קהילות ישראל.