ארץ ישראל

משנה וארץ: גבולות ירושלים המקודשת – היבט ארכיאולוגי

יואל יעקובי
הגבול לפדיון מעשר שני מחד ולאכילתו מאידך הוא חומת ירושלים. חומה זו היא סימן לשטח המקודש של העיר. קידוש ירושלים היה אפשרי רק בימי הבית הראשון, ולכן עלינו לחקור אחר גבולות ירושלים בימי שלמה ובעצם בכל ימי הבית הראשון. חז"ל שנוקטים בהגדרה 'עד החומה' מתכוונים בודאי לסימן שהיה מוכר בימיהם בשטח, ולכן עלינו…

סיור רבני מכון התורה והארץ במפעל חסל"ט

בימים אלו מוקם מחדש מפעל חסל"ט בסמוך לעיר נתיבות, רבני מכון התורה והארץ ערכו סיור במקום בכדי לבחון את התקדמות הבנייה של המתקנים שייסיעו בגידול ירקות ללא חרקים

כדי להתגבר על המחסור בחיטה: ישראל מפתחת זן שממהר להבכיר

מתוך אתר nrg
הפיתוח החדש נועד להתמודד עם כמות המשקעים המשתנה והקטנה של החורפים האחרונים, ולהפחית את התלות של ישראל בייבוא חיטה

העצים מתים: התוצר הרעיל מתעשיית השמן שמאיים על הסביבה

מתוך אתר וואלה
המשרד להגנת הסביבה המליץ לחקלאים להיפטר מהעקר - תוצר הלוואי החומצי שנוצר במהלך הפקת שמן זית - באמצעות פיזורו במטעים ובשדות. אלא שמחקרים גילו שהדבר עלול לגרום נזק בלתי הפיך לסביבה

מום בבכור

הרב דוד אייגנר
עז מבכירה שהמליטה זכר, בעליו העבירו אותו לכהן, מה החובה המוטלת על הכהן וכיצד עליו לטפל בו?

משנה וארץ עוקצי כליסים

יואל יעקובי
עוקצים הם לכאורה חלק בפרי שאינו ראוי לאכילה, ובכל זאת אנו רואים שדינם כתרומה והם אסורים לזרים. כדי להבין את הטעם לכך נלמד בעז"ה גם משנה מקבילה במסכת עוקצין. נראה כי הטעם הוא שילוב בין היותם בלועים בפרי לבין היותם נאכלים עם הפרי או מתיקות מסויימת שדבקה בהם מהפרי. את יישום המסקנה ההלכתית הזו יש לבדוק…

משנה וארץ: שינוי בפירות שביעית

הרב יואל יעקובי
אין לטפל ולשמר פירות שביעית כמקובל בשאר שנים. משנתנו מונה שינויים שיש לבצע בטיפול בתאנים, ענבים וזיתים. במאמר מבוארים שינויים אלו על פי הפרשנים השונים. בנוסף יוזכרו הדעות השונות האם השינויים הללו הם חובה בכל פירות שביעית (רמב"ם), או רק ב'שמור', פירות שנשמרו שלא כדין (ר"ש), או ששינוי מועיל רק לפירות…

משנה וארץ: שני כללים בשביעית ושתי גרסאות במשנה

יואל יעקובי
מגירסת המשניות שלפנינו משתמע כי הן עוסקות בצמחים הראויים למאכל אדם, בהמה או צביעה. אם אין הם מתקיימים בארץ – יש להם ביעור, ואם מתקיימים בארץ – אין להם ביעור. בהתאם לכך נעשה זיהוי הצמחים במשנה. אולם הרמב"ם גורס אחרת במשנה, ולפיו משנה ב מדברת על צמחים שאינם ראויים למאכל אדם, בהמה או צביעה ובכל זאת יש…

משנה וארץ: זהותו של שור הבר

יואל יעקובי
במאמר ניגע על קצה המזלג באפשרויות השונות לזיהויו של שור הבר של המשנה.

משנה וארץ: זית הנטופה

הרב יואל יעקבי
מהו זית הנטופה הנזכר במסכת פאה? האם השם בא ללמד על אופי מסויים או מיקום גאוגרפי גרידא? האם מדובר בסוג עץ משובח, או שמא הובא כדוגמא לגריעותא? ומה המשמעות ההלכתית המיוחדת של עץ זה?

משנה וארץ: כובעות, כומסאות חררה ועומרים

הרב יואל יעקבי
מתי ננהגת מצוות השכחה והיכן היא מוזכרת במשנה? מהם 'כינוס סופי' ו'כינוס זמני' ובאלו מקרים העימור אליהן אינו יוצר שכחה? נדון בכמה פירושים ובמטרות החקלאיות העומדות מאחוריהן.

משנה וארץ: גלגול בטופח

הרב יואל יעקובי
מה 'טופח' והאם מותר לגלגל בו למרות הנזק לעניים? שתי סיעות עיקריות בפירוש המשנה לכך. להלכה לא הזכיר הרמב"ם ב'משנה תורה את המשנה על פי פירושו – האם זה בגלל שחזר בו מפירושו או שפשוט לא ראה בכך צורך? הדעות חלוקות בשאלה.

משנה וארץ: אמהות של בצלים

יואל יעקובי
מהי ההגדרה ההלכתית של 'אמהות של בצלים', עליהם מדברת המשנה במסכת פאה? ובאיזה שם אנו מכירים אותם כיום? וגם, על דרכי הרבייה השונות של הצמחים

משנה וארץ: על התכלת וזמן קריאת שמע

הרב יואל יעקובי
דיונים רבים נסובו סביב שאלת זיהוי של חילזון התכלת והצעותיהם של רבנים וחוקרים. אולם שאלה לא פחות חשובה היא - מהו בעצם צבע התכלת?

משנה וארץ: מיהו איסטניסט

יואל יעקובי
מיהו איסטניס? על מקורה היווני של המילה ועל המציאות הביולוגית המאפשרת את אחד ממובניו של האיסטניס – מצונן

תורת ארץ ישראל במפעל חייו של הרב מ. צ. נריה זצ"ל

הרה"ג יעקב אריאל שליט"א
היום יט' בכסליו נציין את פטירתו של הרב משה צבי נריה זצ"ל, פרק זה שימש כנר לרגליו של הרב נריה בכל דרכו, הן במאמריו, הן בשיחותיו והן במפעלו החינוכי הגדול

משנה וארץ: קביעה למעשרות בצריפין בורגנין ואלקטיות

יואל יעקובי
הצריפין הבורגנים והאלקטיות, שלישיית מבנים שאינה נחשבת כבית לעניין דין קביעת הבית למעשר, מופיעה שוב בסוף מסכת אהלות כחלק מהמקומות שאין בהם משום מדור גויים. ננסה בעז"ה להבין מהם המבנים הללו (תוך מחקר לשוני מעניין), ומתוך כך ננסה להבין את העיקרון ההלכתי: דירה שאינה דירת קבע אינה קובעת למעשרות ואינה נא…

אותיות של חורבן ואותיות של גאולה

הרב צבי שורץ
באל"ף-בי"ת העברי יש עשרים ושתיים אותיות רגילות וחמש אותיות סופיות – מנצפ"ך. בעיון זה שני חלקים: בחלק הראשון ננסה להבין את משמעות האותיות מנצפ"ך, ובחלק השני ננסה להבין את המשמעות של שינוי סדר האותיות במגילת איכה.

החקלאות האורבנית וההלכה

מוטי שומרון-אגרונום
הגדרת המושג 'חקלאות אורבנית' (urban agriculture) היא עיסוק בעיבוד, טיפוח ואספקת מזון מן הצומח באזורים עירוניים.

חקלאות יהודית מחזקת את עצמאותה הכלכלית והרוחנית של ישראל

האגרונום מוטי שומרון - ראש המחלקה המדעית במכון התורה והארץ
מדינת ישראל נמצאת במצב גיאו-פוליטי מורכב מיום היווסדה. ואינה יכולה להרשות לעצמה תלות כלכלית בגורמי חוץ.
הקודם   1    2    3    4    5    6    7    8    9    10    הבא