חקלאות כהלכה בשנת שמיטה סיכום המחקר החקלאי בענייני שמיטה

חקלאות כהלכה בשנת שמיטה סיכום המחקר החקלאי בענייני שמיטה

קיום חקלאות על פי ההלכה, בשנת שמיטה, ללא הזדקקות להיתר מכירה ולהיתרים אחרים, עוקפי שמיטה, מחייב לימוד והעמקה בכל שלבי ומרכיבי הגידול ומציאת פתרונות, אליבא דהלכתא, לפעולות אסורות בשמיטה

ד"ר אביחיל גרינברגר | טבת-שבט תשס"ב

במחלקת המחקר - מכון התורה והארץ

מבוא

קיום חקלאות על פי ההלכה, בשנת שמיטה, ללא הזדקקות להיתר מכירה ולהיתרים אחרים, עוקפי שמיטה, מחייב לימוד והעמקה בכל שלבי ומרכיבי הגידול ומציאת פתרונות, אליבא דהלכתא, לפעולות אסורות בשמיטה. נושאים אלו מעסיקים מדענים רבים במשך שנים רבות, וגם המחלקה החקלאית של מכון התורה והארץ נטלה חלק בהתמודדות עם חלק מהבעיות.

האמצעים שננקטים הם, מחד גיסא, הקדמת פעולות אסורות בשמיטה לשנה ששית, ומאידך גיסא, פיתוח והתאמת טכניקות שאין בהן איסור שמיטה.

בד בבד עם המחקרים והתצפיות, הושם דגש על הימנעות מפגיעה כמותית ואיכותית ביבולים.

מדעני המכון עסקו במספר נושאים:

1. מצעים מנותקים בירקות ובגידולים חד שנתיים אחרים.

2. גידולים חד שנתיים בקיץ בתוך חממות עם גג פלסטיק.

3. זמירה בגפן.

4. גיזום עצי פרי – אפרסק ונקטרינה ואחרים.

5. דילול פירות באפרסק.

(במאמר זה יידונו כל הפעילויות, פרט לגידול במצעים מנותקים, שנידון בהרחבה על ידי מר מ. שומרון בספר "התורה והארץ"(ח"ו כרך שביעית), וב"אמונת עתיך" גליון 44.

 גידולים חד שנתיים בקיץ בחממות עם גג פלסטיק.

צורת הגידול המותרת בשמיטה היא במצע מנותק (עציץ שאינו מנוקב) ובתוך בית. בית הוא מבנה המקורה כולו, אפילו ביריעות פלסטיק. היריעה מונעת איוורור ויציאת אויר חם מגג המבנה. גם השוליים אינם פתוחים לרווחה ולרוב סגורים ברשת צפופה 50 מש (Insect proof ). החום עולה בתוך החממות ומגיע לערכים של 50 מ"צ ויותר. גם גידולי קיץ סובלים מחום כזה, וכל שכן גידולי חורף.

במסגרת מכון התורה והארץ נעשו ניסויים להקלת עומס החום בחממה, מחד גיסא, ולהפחתת ניזקי החום, מאידך גיסא.

צינון

1. רשתות צל.  הצללה היא אמצעי ראשון בהפחתת החום. הצללה נעשית על ידי כיסוי החממה ברשת צל או סיוד הגגות. ישנם גידולים, כגון חסה, הסובלים במיוחד מחוסר אור ואפילו חלקי. סיוד הגג מונע תמרון ההצללה ופיקוח על כמות ואיכות האור העובר, ועל כן הועדף השימוש ברשת צל. מהרשתות שנבחנו כאלו בעלות תכונות אופטיות מיוחדות כגון פיזור אור (כך נמנע חימום הצמחים על ידי קרינה ישירה מעבר לטמפרטורת האוויר), או בליעה בררנית של חלק הקרינה והעברה של קרינה באורכי גל המסייעים להטמעת הצמח (הפיכת CO2 לסוכרים בעזרת אנרגיה של קרני השמש). גידול מתחת לרשתות אלו מאפשר הצללה ללא פגיעה בהתפתחות הצמח. נמצאו רשתות מתאימות להגדרות אלו, ואכן הגידול בהן נמשך ללא הפרעה הן מטמפרטורות גבוהות והן מחוסר אור.

2. אוורור.   אוורור פעיל במאוורריםמאפשר חילוף האוויר, הוצאת האוויר החם אל חוץ לחממה וכניסת אויר קר יותר במקומו. ניתן להשתמש במאווררים כדוחפי אוויר או כשואפי אויר, אך מקובל לשאוף את האוויר כדי לשמור יותר טוב על הגנה מפני חרקים. כדי שהאוורור יהיה יעיל יש לדאוג לזרימת האוויר הנכנס דרך כל החממה. האוויר, ככל מסה זורמת, מחפש את דרך הזרימה הקלה ביותר. אם ישארו פתחים סמוכים למאווררים, האוויר יזרום דרכם ולא יעבור לאורך החממה. מכאן שיש לדאוג לסגירת הפתחים בחממה, ולהשאיר  פתחים רק מנגד המאווררים, בצד המרוחק ביותר.

בחממות המוגנות מפני חרקים יש לדאוג לאטום את פתחי המאווררים בשעה שהם דוממים לבל יכנסו דרכם חרקים. במאווררים לחממות מותקנים, לפי בקשת המזמין, תריסים או רפפות מתאימים.הפעלת המאווררים נעשית על ידי טיימר או חיישן טמפרטורה ולחות המותקן במחשב המפקח על פעולות החממה (סגירה מוחלטת של החממה המתוארת כאן מהווה סכנה בעת סופה הודות ליצירת תת לחץ העלול לגרום לקריסת החממה. לפיכך מותקנים במחשב חיישן רוח המפעיל את המאווררים בעת סופה).

3. המתזה.   האוורור לבדו אין בו די, בפרט בימים שגם האוויר החיצון לוהט. צינון נוסף מושג על ידי ערפול.  המאוורר מכניס אויר יבש המנדף את מי הערפל. ככל שלחות האוויר החיצונה נמוכה יותר, תרומת ההמתזה לצינון גבוהה יותר. אכן אפילו באזורים של לחות אויר גבוהה יש תרומה לא מבוטלת להמתזה. לחות האוויר בחממה יורדת הודות להתחממותו ויש נידוף.

תצפיות שנעשו בחממות משקיות במשך השנים (י. בן אשר; מ. שומרון; ב. כהן) הראו יתרון ניכר להמתזה של הצמחים בלבד, ולא של כל נפח החממה. בצורה זאת נוצר מפל לחויות בין המיקרואקלים של הצמחים וסביבתם המיידית, ובין גוף האוויר העליון בחממה, ומתאפשרים התנדפות וצינון טובים יותר של הצמחים.

אמצעי הצינון שהוזכרו אינם חליפיים (כלומר, בחירת אחד מהם). כדי לקבל צינון סביר יש לנקוט את כולם ביחד. כלומר: להצל על החממה בסיד או ברשת מתאימה, להתקין מערפלים (המתזה) מעל קומת הצמחים, להתקין מאווררים ולסדר את הפתחים להבטחת זרימת אויר מירבית ומיטבית.

השקייה ודישון

עומס החום בחממות בקיץ כה רב שאין באמצעי הצינון שהוזכרו, פעילים וסבילים, די לגידול טוב.

כדי למתן השפעת החום על הצמחים יש לנקוט במשטר השקייה ודישון מתאימים. יש לבנות צמח בעל כושר קליטה גבוה למים ודשן, ולמנוע, ובפרט בתקופות רגישות, עקות של מים או חוסר במינרלים קריטים כגון סידן. בעזרת משטר נכון של מים ודשן ניתן לקבל יבול רב ואיכותי גם בתנאי הקיץ בחממות, וזה אגב חיסכון ניכר במים ודשן. במשק מודל שנוהל על ידי מדעני מכון התורה והארץ הוכחה הקונצפציה הזאת הלכה למעשה.

אך גם במשטר גידול ובצינון אין די ויש להשלימם בברירת זנים עמידים יחסית לחום.

יש לזכור שגידול בקיץ בחממה, ובפרט של גידולי חורף כגון חסה וכרוביים, נחשב למשימה כמעט לא אפשרית. אין לחסוך בשום תחבולה לעקוף את ה"נטיה הטבעית" של הצמחים להגיב על עומס החום הבלתי נסבל בקמילה או בתגובות אחרות כגון החמות עלים או עיוותים.

 

זמירה בגפן

פעולת הזמירה בגפן חשובה ביותר. הכורם בורר את  הענפים הטובים באורך המתאים כדי לקבל יבול רב ואיכותי. פעולת הזמירה חשובה ביצירת גירוי להתעוררות הגפן מתרדמת החורף. לזמירה חשיבות בעיצוב הגפן והשלכותיה הן גם לשנים הבאות. הימנעות מזמירה שנה אחת עלולה לגרום לגפן נזק למספר שנים.

כידוע, זמירה היא מהמלאכות המפורשות בתורה באיסורי שביעית. פתרונות עשויים להימצא בשלושה כיוונים: 1. הקדמת הזמירה לפני ראש השנה של שביעית.  2. ריסוס בהורמונים שיחליפו את פעולת הזמירה.  3. שילוב שני האמצעים הראשונים. אפשרויות פחות רצויות הן עקיפת האיסור על ידי שימוש בנוכרים או זמירה בשינוי (כלאחר יד).

ניסויים שנעשו על ידי מר מאיר פרנקל בבקעת ערד בשלושה זני גפן ליין בזמירה מוקדמת, מיד אחר הבציר, קודם ראש השנה, הראו פחיתת יבול של כ- 10% ביבול אותה שנה. לפעולה לא הייתה השלכה שלילית על יבול השנים הבאות. בענבי מאכל הזמירה המוקדמת לא יכלה להחליף את זמירת החורף. זני המאכל בחלקם הגדול אפילים מזני היין ונבצרים גם אחרי ראש השנה, כך שזמירה קודם ראש השנה פוגעת כבר ביבול של אותה שנה, בנוסף לפגיעה ביבול השנה הבאה. גם עצם הזמירה הנחוצה בענבי המאכל לא יכולה להיעשות בשלב המוקדם, קודם השלכת ולכן פתרון זה בינתיים לא ישים בענבי מאכל.

 

גיזום ודילול פירות בעצי פרי נשירים

גיזום מקובל בעצים רבים כאמצעי לעיצוב העץ ולדילול פרי. ברוב הפירות כגון, משמש, שזיף, תפוח, אגס ואחרים, אין בהימנעות מגיזום אחת לשבע שנים משום נזק לעץ, אין פגיעה משמעותית ביבול אותה שנה וודאי שאין השלכה שלילית לשנים הבאות.

לא כן באפרסקים ובנקטרינות. באילנות אלו יש חשיבות רבה לגיזום ונזק ניכר בהימנעות ממנו. באותם מיני פירות, לפחות בחלק מהזנים, יש חשיבות רבה לדילול הפירות כפעולה הבאה להגדיל את הפירות ולטייבם.

 חוקרי מכון התורה והארץ השקיעו עבודה רבה בלימוד נושא הגיזום המוקדם, קודם ראש השנה, באילנות אלו, בזנים שונים, בכירים כאפילים, ובדילול כימי על ידי חומרים משרי נשירה חלקית של חנטים.

בספר "התורה והארץ" (ח"ו) מתוארים הנושאים בהרחבה במאמרים מאת מר מאיר פרנקל (עמ' 583) ומאת הרב יואל פרידמן (עמ' 198).

 

סיכום

רבים העוסקים במלאכת הקודש של ההתמודדות עם הלכות השמיטה בחקלאות ובמשק המודרניים. החקלאים במשק המודרני הינם מיעוט קטן ולא דומיננטי, ולכן אינם יכולים לכוף את כלל המשק להתנהג בהתאם למגבלותיהם. התחרות הרבה עם היבוא מקשה מאד גם היא על החקלאי ברצונו לקיים שמיטה כהלכתה, מבלי ליפול לעול על שאר החברה.

מאידך גיסא, החקלאות המודרנית מעמידה כלים המאפשרים גידול ירקות כשרים למהדרין, כגון הגידול בחממות ובמצעים מנותקים שתואר בדפים אלו. קיימים נושאים נוספים בהם החקלאות המודרנית מסייעת לחקלאי, כגון גידול כותנה דו שנתית, זריעה מוקדמת של תבואות החורף, שיטות איסום ועוד.

החוקרים החקלאיים של מכון התורה והארץ עסקו בעיקר בשני תחומים בעניני שמיטה:

1. גידול בחממה במצע מנותק. כולל הבעיות שבגידול במבנה סגור, בעיקר בקיץ. בנושא זה חלה התקדמות רבה ומגדלים שמילאו אחר ההמלצות שגובשו במכון ראו ברכה בעמלם. עם זה מדובר בטכנולוגיה מתקדמת, מורכבת ורגישה. טמון בה פוטנציאל רב, אך כגודל הסיכוי כך גודל הסיכון. יש למלא בקפדנות אחר כל ההמלצות. צבירת ניסיון חקלאי תתרום אף היא לקידום הנושא. עדיין נותר מקום נרחב לשיפור, ובטוחנו שעד שנת תשס"ח, שנת השיטה הבאה, נוסיף ידע לטובת עם ישראל בארץ ישראל.

2. במטעים, עיקר הבעיה החקלאית היא בכרמים ובאפרסקים – נקטרינות, בעניין זמירה ודילול פרי. גם כאן חלה התקדמות, אם כי מטיבם של מטעים רב שנתיים שקצב השינויים בם איטי יותר. בגידולים אלו, מפאת השוני באופי השוק, הבעיות שונות והדגש אינו דווקא על האספקט החקלאי, שחשוב ומשמעותי כפי שצוין, אלא אולי יותר על אספקט שיווקי, אוצר בית דין, בו לא נדון במאמר זה.