החקלאות האורבנית וההלכה

החקלאות האורבנית וההלכה

הגדרת המושג 'חקלאות אורבנית' (urban agriculture) היא עיסוק בעיבוד, טיפוח ואספקת מזון מן הצומח באזורים עירוניים.

מוטי שומרון-אגרונום | גיליון 113

מבוא

מרבית אוכלוסיית העולם המערבי מתגוררת בערים, ומיעוטה חי באזורים הפתוחים, בצורות שונות של התיישבות. כך הדבר גם בישראל. רוב אוכלוסיית ישראל מתרכזת בגושים עירוניים, בעיקר מטעמים של מקורות פרנסה זמינים, נוחות, הימצאותם של מרכזי בריאות ובילוי בקרבת מקום וכד'. בשנים האחרונות מתפתחת והולכת בארץ ובעולם תנועה של אנשים רבים המחפשים את הדרך 'בחזרה אל הטבע', אולם אינם מוכנים להתפשר על חיי הנוחות העירוניים שהורגלו להם. מותגים של מזון בריא עומדים כיום בראש סדר העדיפויות של צרכני מזון רבים, וחלק מרשתות השיווק בארץ ובעולם משווקות תוצרת חקלאית נקייה משאריות של חומרי הדברה, וכן מוצרים אשר יוצרו בשיטות של חקלאות אורגנית על פי כללים מקצועיים מוגדרים. לחלק מהאוכלוסייה יש שעות פנאי מרובות, ובין שאר העיסוקים והבילויים רבים מחפשים לעסוק בגידול צמחי נוי ותועלת. ואכן קיימות כיום בישראל כ-200 גינות קהילתיות, הן בערים הגדולות הן בפריפריה, שאותן מטפחים תושבי הסביבה. מגוון הגידולים גדול כמגוון העוסקים במלאכה, ואלו מוצאים בכך תועלות שונות להנאתם: תחושת סיפוק מעצם הגידול והיצירה, שימוש ביבול טרי 'שאני גידלתי בעצמי' בבחינת – 'רוצה אדם בקב שלו מתשעה קבין של חברו', חיי קהילה מעניינים ומגוונים ועוד. תנועה חברתית זו של 'בחזרה אל הטבע' מתרחבת והולכת בארץ משנה לשנה ומתאפיינת בכיוונים חדשים, יצירתיים ומעניינים. אחד החידושים בתחום הוא הקמת 'יערות מאכל' בשטחים עירוניים פתוחים, ובהם מגדלים מיני עצי פרי ושיחים, אשר תוצרתם משמשת לצריכה עצמית ולשיווק כמזון בריא נטול חומרי הדברה. בתל אביב, לדוגמה, מתוכננת הקמתו של יער מאכל עירוני בדרום העיר, ובירושלים מתוכננת שתילה של יער מאכל בקטמונים.

המצב כיום

הנושא צובר תאוצה בשנים האחרונות באפיקים שונים. כחלק מהתפיסה הרווחת של קיימות וסביבה ירוקה, אנשים רבים בעיר מגדלים בביתם מינים שונים של תבלינים וירקות לשימוש עצמי. ההעדפה היא למיני תבלינים הנצרכים בכמויות קטנות במטבח ואשר השימוש בהם תדיר, כגון: נענע, פטרוזיליה, כוסברה, בצל ירוק, מרווה, רוזמרין, אזוביון, עשב לימון ועוד כהנה וכהנה. לאחרונה מתחילים להופיע במשתלות מכלי גידול שונים המאפשרים לגדל גם ירקות כגון: עגבניות שרי, מלפפון, חציל, קישוא, פלפל, קולרבי, תות שדה ועוד. מדובר בסוגים שונים של מכלי גידול, מהם שטוחים ומהם מעין עמודי גידול גבוהים (יישום של טכניקת הגידול הוותיקה שכונתה 'עמודי טוביה'). במכלי גידול אלו ניתן לגדל מינים רבים בכול מכול (על ה'חביתותים' ראה אמונת עתיך 112 [תשע"ו], עמ' 34–36). טכניקות אלו מצטרפות לגידול במכלים סגורים בשיטות של גידולי מים (הידרופוניקס), 'קירות ירוקים' וטכניקות נוספות כיד הדמיון. המשתלות משווקות מכלים אלו יחד עם הצמחים השתולים בהם או בנפרד, ומציעות ללקוח 'ציוד היקפי' נלווה חדשני, כגון מצעי גידול מסוגים שונים, מערכות השקיה ודישון מונחי אוטומציה, רגשים להשקיה ולצימוח ועוד ועוד, כיד הדמיון הטובה. קיימת בתחום תחרות עסקית, והמחירים אינם גבוהים מדי ומאפשרים לכל אדם, בניגוד לעבר, לרכוש מערכות משוכללות. פריחת הענף (תרתי משמע) עדיין בחיתוליה, אולם אין ספק שמגמה זו (trend בלע"ז) תגדל ותהיה נחלתם של רבים בערים ובפריפריה.

אם בעבר הלא רחוק נחשב תחום זה לגימיק שיווקי והיה נחלתם של מעטים, הרי שכיום מדובר בתופעה נרחבת וברוכה התופסת מקום של כבוד בחברה בישראל. אדניות ומכלי גידול ובהם פרחי נוי וצמחי רפואה ותועלת מקשטים אדני חלון רבים, פטיו בבתים משותפים וגינות גג מהודרות. ב"ה זכינו וארץ ישראל מוריקה ופורחת במרחביה הפתוחים ובעריה.

הנושאים ההלכתיים שיש להתמודד אִתם בחקלאות האורבנית

תופעה ברוכה זו כרוכה בשאלות הלכתיות רבות ומורכבות. ישנן מצוות רבות הקשורות למהלך הגידול ולשימוש בתוצרת: ערלה, כלאי זרעים, כלאי אילן, כלאי הכרם, הפרשת תרומות ומעשרות והימנעות מאכילת חרקים בתוצרת. הבעיה העיקרית היא חוסר מודעות של הציבור הרחב לצדדים ההלכתיים הכרוכים בגידול התוצרת ובאכילתה.

אסקור כאן בקצרה את ההלכות הרלוונטיות לנושא:

א. ערלה – בגינות קהילתיות רבות מגדלים עצי פרי. יש ללמוד כיצד לחשב את שנות הערלה של העצים בהתאם למועד שתילתם בשטח, ומתי ובאילו תנאים ניתן להתחשב בשנות הגידול של העץ במשתלה שממנה הוא נקנה. אמירתו של המוכר במשתלה בדבר גילו הפיזיולוגי של העץ אינה מעידה בהכרח דבר לעניין חישוב שנות הערלה. במקרים רבים העתקת העץ ללא גוש בגודל מספיק או הצבתו באופן שהוא מנותק מהקרקע במשתלה (תופעה נפוצה), מחייבות מניין מחודש של שנות הערלה. יש להתחשב גם במיקומו החדש של העץ, למשל כאשר העץ היה במכל גידול בדרגת חיוב נמוכה והוא מועתק לגידול בפטיו בקרקע ומתחיל דרגת חיוב גבוהה יותר.

ב. כלאי זרעים – מבחינה הלכתית נדרשת הרחקה בין מינים שונים. לעתים מספיקה הרחקה של טפח ומחצה (12 ס"מ), ולעתים מרחק זה אינו מספיק. כאשר שותלים נענע והיא מצמיחה נצרים מתחת לפני הקרקע, סמוך למין השני, נוצר מחדש איסור כלאי זרעים אף על פי שהשתילה נעשתה כדין.

ג. כלאי אילן – רוב עצי הפרי המשווקים בארץ מורכבים על כנות שונות, מהן כנות הנחשבות לאותו המין של העץ (הרוכב) ומהן כנות האסורות בהרכבה. ישנם מינים שבהם אין בדרך כלל בעיה כמו שבעת המינים, תפוח, מנגו ואבוקדו. לפני רכישת עצי פרי יש לדעת אם הורכבו באיסור או בהיתר, ולכן יש לדרוש מהמוכר במשתלה ראיות ברורות באשר להרכבה. כיום משווקים בישראל גם שתילי ירקות המורכבים באיסור, ובהם אבטיח המורכב על דלעת, מלפפון המורכב על מיני דלועים, עגבנייה המורכבת על מינים שאינם נחשבים לעגבנייה ועוד. גם כאשר המוכר טוען שהכנה והרוכב שייכים לאותה משפחה בוטנית והדבר אכן נכון, הרי שמבחינה הלכתית מדובר במינים שונים ובאיסור כלאיים.

ד. כלאי הכרם – רבים מגדלים גפנים המפארות את הגינה בטיפוסן על פרגולות ושאר תמיכות. אסור לשתול ירקות וצמחי מאכל מתחת לגפן. במקרה זה ישנם מצבים שבהם צריך לעקור את הגפן ואת הירקות, בניגוד לכלאי אילן שבהם נאסרה ההרכבה, אולם הפרי מותר באכילה. אי ידיעת ההלכות של כלאי הכרם עלולה לגרום לעגמת נפש גדולה.

ה. הפרשת תרומות ומעשרות – רוב הציבור אינו מורגל בנושא, כיוון שהוא צורך תוצרת חקלאית בחנויות וברשתות שיווק שבהן השגחה הלכתית קבועה ומסודרת. כאשר מגדלים צמחי מאכל בבית, בגינה או בפטיו, צריך להפריש תרומות ומעשרות מכל מין בנפרד. לעתים ישנן דרגות חיוב שונות באותו המין כאשר צמח אחד גדל בגינה וחברו מאותו המין גדל בתוך הבית. פרטי ההלכות של הפרשת תרומות ומעשרות מרובים, ולכן מומלץ לעשות מנוי ב'בית האוצר' של מכון התורה והארץ. חשוב לזכור כי גם מי שמנוי על 'בית האוצר' חייב לבצע בפועל את הפרשת התרומות והמעשרות.

ו. הימנעות מאכילת חרקים בתוצרת – דווקא הגידולים המקובלים בגינון ביתי ובכללם מיני תבלינים, תות שדה ושאר ירקות, הם גידולים החביבים מאוד על מיני החרקים הרבים. לאחר שטרחנו וגידלנו והפרשנו תרומות ומעשרות, יש לוודא שאיננו נכשלים באיסור חמור זה כשאנו באים ליהנות מעמל כפינו. אחת העצות לשימוש בצמחי תה (מרווה, אזוביון, לבנדר, רוזמרין) היא לשטוף היטב את העלים ולהכניסם לתוך שקיק כדוגמת שקיקי תה (אפשר לרכוש בחנויות), וכך להימנע מלעבור על איסורי דאורייתא.

סיכום

אין די בסקירה קצרה זו כדי ללמוד את פרטי המצוות הקשורות לגידול צמחים בגינה ובבית ולשימוש בהם. אי אפשר במשיכת קולמוס אחת ללמוד הלכות מורכבות אלו, ויש צורך בלימוד רציני של הנושא, כדי שלא תארע תקלה על ידינו ח"ו, לנו ולבני ביתנו. מאידך גיסא אין הדבר צריך לרפות את ידינו. חשוב לשתול ירקות ותבלינים ולגדלם כפי יכולתנו, ולזכות ולקיים בהם את המצוות המרוממות אותנו בעשייתן.

ספר עזר חשוב שיצא לאחרונה במכון התורה והארץ – 'הלכות הארץ, קיצור הלכות המצוות התלויות בארץ הנוהגות בבית ובגינה הפרטית' – עשוי לסייע לנו במשימה חשובה זו.