העצים מתים: התוצר הרעיל מתעשיית השמן שמאיים על הסביבה

העצים מתים: התוצר הרעיל מתעשיית השמן שמאיים על הסביבה

המשרד להגנת הסביבה המליץ לחקלאים להיפטר מהעקר - תוצר הלוואי החומצי שנוצר במהלך הפקת שמן זית - באמצעות פיזורו במטעים ובשדות. אלא שמחקרים גילו שהדבר עלול לגרום נזק בלתי הפיך לסביבה

מתוך אתר וואלה | כ"ה כסלו תשע"ו

                         העצים שמתו בגלל שפיכת העקר במעט                                                       צילום: יובל תור


דווקא כעת, בימי חנוכה, כשמהללים את נס פך השמן – מתפרסמים מחקרים חדשים השופכים אור על הנזקים שנגרמים מתעשיית שמן הזית בישראל. המחקרים מגלים כי גם השיטות הידידותיות לסביבה לכאורה למיגור נזקי השפכים מהתעשייה הזו – גורמים אף הם נזק, לעתים בלתי הפיך. כך, נפגעת פוריות הקרקע ועצים קמלים ומתים. במשרד להגנת הסביבה דחו את הטענות ואמרו שהשיטה שהומלצה על ידם מיושמת בהצלחה במדינות רבות באירופה. במשרד הוסיפו שבימים אלה נבחנות דרכים חדשות וידידותיות לסביבה לטיפול בתוצרי לוואי של תעשיית השמן.

במהלך ייצור השמן בבית הבד נוצר העקר – שפך חומצי ורווי חומר אורגני אשר בריכוזים גבוהים עלול להיות רעיל. לפני כמה שנים גרם תוצר הלוואי בבתי בד בגליל המערבי לקריסת מכון טיהור השפכים של כרמיאל, והשפכים המזוהמים זרמו לים וחדרו למי התהום. בשנת 2008 אסר המשרד להזרים את השפך הרעיל למכוני טיהור השפכים והמליץ על פתרון חלופי אשר יושם במדינות אירופה: פיזור שפכי העקר בין שורות העצים במטעים ובשדות החקלאיים במינון של חמישה קוב עקר לדונם אחד. אז הפליג המשרד להגנת הסביבה בשבחי השיטה וציין כי הרטבת השטח בשפכי העקר תדשן את הקרקע ותהווה תחליף לחומרי הדברה במניעת נביטה של עשבים לא רצויים.                           

אלא שסוכנות הידיעות לענייני מדע וסביבה "זוית" פרסמה כי כשהמשרד להגנת הסביבה נתן את המלצותיו לטיפול בעקר, זה היה עוד לפני שנמצאו תוצאות ממחקרים מבוססים בארץ על השפעת פיזורו בשטחי הגידולים החקלאיים. בחמש השנים האחרונות חקר את העניין צוות ממכון וולקני – מכון המחקר החקלאי של משרד החקלאות, וזה הצביע על השפעות סביבתיות שליליות, ולעיתים אף בלתי הפיכות, של השיטה שהומלצה.

סמנכ"ל משאבי טבע במשרד להגנת הסביבה אלון זס"ק דחה את הטענות ואמר שמחקרים שנעשו ביוון, יצרנית שמן הזית הגדולה בעולם, הוכיחו את יעילותה של השיטה עליה המליץ המשרד לבתי הבד. "יש כל מיני מחקרים, אבל כמו בהרבה דברים, גם כאן העניין הוא המינון. אנחנו המלצנו על רבע מהכמות שמיישמים באירופה (8-4 קוב לדונם, ע"ח)", אמר. "בקיבוץ רביבים שבנגב מיישמים את השיטה הזאת כבר עשר שנים והכל טוב ויפה. אנחנו לוקחים גם דגימות של קרקע כדי לבדוק האם נגרמים נזקים משפכי העקר".

 "פתרונות לטווח הארוך שיהפכו את העקר ממטרד למשאב"

אולם במחקר שנערך במרכז המחקר גילת שבדרום הארץ מצאו ד"ר ארנון דג, ד"ר יעל לאור וד"ר גיא לוי כי לפיזור העקר עלולות להיות השפעות שליליות. החומר האורגני ושאריות השמן הופכים את הקרקע להידרופובית (דוחה מים) ופוגעים בחדירת המים לקרקע ובאחידות הרטבתה. כמויות האשלגן הגבוהות בעקר גורמות להצטברותו בקרקע לרמות העלולות לפגוע בתכונות ההידראוליות והפיזיקליות שלה. במחקר נוסף, שאותו ערך ד"ר מיכאל בוריסובר, נמצא כי פיזור העקר מביא לספיחה בקרקע של תכשירים כמו קוטלי חרקים, שבמצב רגיל היו מתפרקים בקלות. כיום, בשטחים מסחריים, נזקי פיזור העקר מתבטאים בתמותת עצים.

"במקביל לפתרונות המידיים, אנחנו מנסים למצוא גם פתרונות לטווח הארוך שיהפכו את העקר ממטרד למשאב. החל מפיזור העקר בשבילי אש למניעת נביטת עשבים וכלה בהגמעת עגלים", הסביר זס"ק. "המטרה היא למנוע התפשטות של שריפות בעיקר לאזורי מגורים, באמצעות הקרחת צמחייה ביערות".

"אלה פתרונות ידידותיים לסביבה כי אחרת יהיה צורך להשתמש בחומרי הדברה. פתרון נוסף שחשבנו עליו הוא שימוש בעקר לצורך הגמעת עגלים מאחר שתוצר הלוואי הזה מכיל הרבה מאוד אנרגיה. ערכנו ניסוי אחד אבל כרגע אין לנו עדיין תוצאות חד משמעיות האם החומר הזה הוא טוב לעגלים או לאו".