כפר דרום: תש"ז – תשע"ז ,  עוד נשוב ונבנך

כפר דרום: תש"ז – תשע"ז ,  עוד נשוב ונבנך

גוש קטיף בליבנו תמיד, והכיסופים והרצון לחזור לנחלת אבותינו רק הולכים ומתחזקים. בשנת תשע"ז ימלאו 70 שנים לעלייתנו הראשונה לכפר דרום.

אשר מבצרי | תשרי תשע"ז

כפר דרום  היה הוותיק בישובי גוש קטיף, ועיון בתולדות המקום יגלה לנו שורשים יהודים  עמוקים. היישוב שכן באזור נחל גרר, בו ישבו אבותינו אברהם ויצחק, ובו צווה יצחק אבינו: 

"גור בארץ הזאת, ואהיה עמך ואברכך, כי לך ולזרעך אתן את כל הארצות האל ..."

( בראשית ,כ"ו ,ג-ד). אזור זה נמצא בנחלתו של שבט יהודה, והישוב עצמו נזכר כישוב יהודי בתלמוד(מסכת סוטה כ:). במשך השנים שובש שם המקום – לדיר(דרום)  אל-באלח.

לפני  כ-95  שנה  נקנו במקום כ- 260 דונם, ע"י הפרדסן טוביה מילר. במקום ניטע פרדס ונחפרה באר, אולם הכול נהרס ע"י הערבים בפרעות תרצ"ו-תרצ"ט(36-39).

בתש"ה, קנתה קק"ל את הקרקע מטוביה מילר, כשמימוש ההתיישבות במקום היה במוצאי יום הכיפורים תש"ז (1946) ע"י גרעין קיבוץ דתי - במסגרת מבצע י"א הנקודות בנגב.

במבצע זה קמו תוך לילה אחד – במוצאי יום הכיפורים – 11 ישובים חדשים בנגב,בשיטת חומה ומגדל- שעקפה את האיסור הבריטי להקמת יישובים.

במלחמת העצמאות, התנהלה בכפר דרום מערכת גבורה מופתית, בעיכוב הצבא המצרי ומניעת כניסתו אל ליבה של מדינת ישראל הצעירה. קומץ המגינים עמד במערכת גבורה עילאית במשך כשלושה חודשים, מול אלפי מצרים, שריון וארטילריה. חוסנו ועמידתו האיתנה של כפר דרום, הפיחו רוח גבורה ביישובי הדרום, כדברי משה נצר ז"ל (מפקד הגדוד השני של הפלמ''ח):                  "ידענו שאם לא תעמוד כפר דרום, והאויב יגיע ליד מרדכי, הרי תל אביב בסכנה. הערכנו את עמידתה העילאית של הנקודה, אשר מילאה תפקיד קשה, ורק ההיסטוריה תדע להעריך נכונה את תרומתה של כפר דרום למלחמת הקוממיות…"

בהוראת המטכ"ל, ולאחר שספגו אבידות קשות (11 ממגיני המקום נהרגו, הי"ד).  פונו לבסוף לוחמי כפר דרום, בתמוז תש"ח (1948). למחרת תקף הצבא המצרי את היישוב הריק, במשך 24 שעות, עד ל"כיבושו".

  לאחר מלחמת ששת הימים הוקמה היאחזות נח"ל בכפר-דרום, מתוך מגמה לחדש את היישוב היהודי בחבל עזה.  לאחר מלחמת יוה"כ אוזרח כפר דרום והיווה בסיס מעבר לישובי גוש קטיף.

גוש קטיף: בדיונות השוממות (שהערבים היו בטוחים שאי אפשר להתיישב בהם), קמו בזה אחר זה ישובים פורחים, שהפריחו את המדבר בחקלאות משגשגת, מהטובות בעולם, ישובים שחיברו את האמונה והמעשה, התורה והעבודה,  מתוך אהבת ישראל גדולה ומסירות עצומה.

במוצאי יוה"כ תש"ן (1989), עלה גרעין הקבע וייסד בכפר דרום יישוב קהילתי תורני.

במקום הוקמו חממות, והוקם מכון התורה והארץ, העוסק בהעמקת הידע ההלכתי והמדעי של המצוות התלויות בארץ והנחלתו לציבור הרחב. בהמשך הוקם מפעל עלי קטיף, ששיווק  בכל שנה עשרות מיליוני שקיות ירק נקי לבתים בארץ ובחו"ל, ובנוסף פעלה בישוב מדרשת "התורה והארץ" .

במהלך אירועי האינתיפאדה הראשונה והשנייה, נרצחו חמישה מתושבי כפר דרום הי"ד: דורון שורשן, הרב שמעון בירן - רב היישוב, אפי איובי, גבי ביטון ומירי אמיתי, ואחרים נפצעו. אך תשובתו של הישוב למכות הקשות שספג הייתה בבחינת "בדמייך חיי":

שטחו של הישוב הורחב, מספר המשפחות הוכפל, והוקמו תלמוד תורה, כולל וישיבה גבוהה.

בקיץ תשס"ה הוקמה ביישוב שכונת אוהלים  חדשה – "אוהבי שמו" של משפחות רבות מכל הארץ שהצטרפו ליישוב מתוך מסירות רבה, וכן בחורי ישיבה רבים שהגיעו ללמוד תורה בכפר דרום מתוך הזדהות עמוקה. לצערנו לא זכינו, ובי"ג אב תשס"ה נעקר כפר דרום עם כל גוש קטיף, ותושביו גורשו.  היה זה פעם ראשונה שמדינת ישראל גרשה יהודים: משטח שנקנה בכסף מלא עוד לפני קום המדינה,מיישוב שהציל את מדינת ישראל במלחמת השחרור, ומגוש שלם של ישובים שזכו  להפריח את השממה  ולעמוד בגבורה מול התקפות הטרור.

ממשיכים: לאחר הגירוש עברו תושבי כפר דרום באופן זמני לאשקלון, ומשם עברו להתיישבות  ליד מושב ניר עקיבא מערבית לגוש קטיף  – והקימו את  "שבי דרום" , שבשמו מבטא את  האמונה לשוב אל כפר דרום וגוש קטיף.  חלק נוסף מתושבי כפר דרום פנו  להתיישבות במזרח לכיש - והקימו את "נטע".(עם מגורשי תל קטיפא)

"מכון התורה והארץ" ו"מדרשת התורה והארץ" , ממשיכים לפעול בצורה מלאה בשבי דרום , ומפעל "עלי קטיף"  עבר לשדרות ותוצרתו משווקת בכל הארץ.

בתשע"ז, 70 שנה לאחר עליית י"א הנקודות בנגב,  כ11 שנים לאחר הגירוש:

גוש קטיף בליבנו תמיד, והכיסופים והרצון לחזור לנחלת אבותינו רק הולכים ומתחזקים. בצוק איתן, כמו גם בעמוד ענן ובעופרת יצוקה עת הייתה נגיעה בחבל עזה, הרגשנו את הכיסופים לחזור לחבלי ארצנו האהובה , לחזור הביתה, ליישובי גוש קטיף"   

אלי-סיני, בדולח, גדיד, גן-אור, גני-טל, דוגית, כפר-דרום, כפר-ים, כרם עצמונה, מורג, נווה-דקלים, ניסנית, נצר-חזני, נצרים, עצמונה, פאת-שדה, קטיף, רפיח ים, שירת-הים, שליו ותל-קטיפא.

בזכירה סוד הגאולה. חשוב מאוד לזכור את סיפור ההתיישבות והגבורה של גוש קטיף כולו, ובתוכו של כפר דרום , את הכיסופים לחזור, ובע"ה מתוך כך תהיה זאת חזרה כפולה ומכופלת,

ויהי רצון שיתקיים בנו במהרה – "ושבו בנים לגבולם"!