השרשרת הישראלית: מגוש קטיף לירושלים

השרשרת הישראלית: מגוש קטיף לירושלים

שרשרת אנושית מגוש קטיף לירושלים, אשר תבטא את אחריותנו וקשרנו לרציפות ההתיישבות והאחיזה בארץ יוצאת לדרך...

הרב גבריאל קדוש |

 

שרשרת אנושית מגוש קטיף לירושלים, אשר תבטא את אחריותנו וקשרנו לרציפות ההתיישבות והאחיזה בארץ יוצאת לדרך. נבטא בכך את אהבתנו וחיבורנו לארץ, בכך נעצור את הסחף הגדול בדעת ההנהגה בהרמת יד על כל מפעל ההתיישבות בארץ.

 

ימים אלו של בין המצרים ששורשם בהוצאת דיבת הארץ רעה ע"י המרגלים חייבים בתיקון וכך דברי תלמיד הגר"א, הרב הלל משקלוב בספרו קול התור (עמוד תקלד):

 

"חטא המרגלים במדבר בימי משה הוא אחד החטאים הכלליים הרובץ על עם ישראל בכל הדורות עד היום, על פי מדרש רבותינו נגזרה בכיה לדורות בגלל חטא המרגלים, בכיה על חורבן בית המקדש, חורבן ירושלים ושממת הארץ, במדה מרובה סבלו וסובלים ישראל בכל הדורות סבלות ותלאות הגלות המרה בגלל חטא המרגלים חלק גדול של עונש החטא הזה הוטל בעצם ימי המעשה של חטא בדור המדבר, כמבואר בתורה אך שארית העונש נתחלקה לחלקים שהוטלו על כל הדורות ר"ל".

 

שממת הארץ וחורבן ירושלים הם העונש על הוצאת דיבת הארץ, וזה כנגד זה עשה אלוקים, ימים אלו שבהם אנו מתאבלים על חורבנה של ירושלים, מסוגלים יותר לתיקון מצדנו להראות את גודל תשוקתנו לבנינה של ארץ ישראל ולבנין ירושלים.

 

בספר אם הבנים שמחה (עמ' רנח) מסתמך על דברי מדרש (תנחומא בשלח פרק כד: "הצדיקים במה שהן מקנתרין (מקלקלין) בו הן מתקנין" וכותב "על כן במדה שהיו משתמשין אז אבותינו לקלקל חשקת ישראל לארץ ישראל, בה במידה מחויבין אנו להשתמש להלהיב לבם, ולהבעיר בקרבם את אש החמדה לארץ ישראל. וכמו שעשו אז בהשתדלותם, כל העדה כחבורה אחת נגד ארץ ישראל. וכמו שעשו אז הדור של המרגלים עבודה רבה… כמו כן צריכין אנו להעמיד גם כן… ובזה יקרע השטר ויתוקן הקלקול ויסתלק הקטגור ויתגבר הסנגור ויום הישועה יבוא…"

 


מה שנדרש מאתנו הוא להרבות חיבור ואהבה לארץ, יש צורך בקריאה גדולה של חיבור של ערי ציון עם ירושלים, בכך נבטא את הקשר בין הדורות: בנין במקום חורבן, אהבה במקום שנאה, חיי עולם במקום חיי שעה, תקווה במקום חדלון. התחברות במקום התנתקות. נחבר את ההתיישבות החדשה עם ההתיישבות הוותיקה, את הבנים עם האבות, נפתח את הלבבות לבנין ויצירה, לאמונה וחזון, לעתיד ותקווה.


 

את החיבור נבטא בשרשרת אנושית מגוש קטיף בואכה ירושלים: משלבים ידים מגוש קטיף לירושלים, תושבי ישראל לכל גווניהם מכל מקומות מושבותיהם מהעיר ומהכפר מהקיבוץ ומהמושב, מצפון ומדרום, כולנו נתחבר יחד לשרשרת אחת בדרכנו לירושלים. נבטא בכך את קשר הדורות, את מהלך תחיתנו הלאומית, את מהלך תחית הקודש, את חיבור העם על כל ציבוריו.

 

עוד לפני יום החורבן ט' באב. בז' באב נתקן את הבכיה לחינם של חטא המרגלים שלא האמינו בכוחו של העם הזה לשבת בארצו, ונודיע לריבונו של עולם ולעם כולו "כי יכול נוכל לה".

 

נדרש מכל אחד מאתנו אחריות על הארץ הזאת. את, אתה ואני, כולנו חוליה בשרשרת הזמן והמקום בחיבורנו לארץ הזאת. וחוזקה של השרשרת תלוי בחוזק כל חוליותיה, ללא יוצא מן הכלל. חולשה, חלילה באחת החוליות תגרום לקריעת השרשרת.

 

 לעת עתה, אנשי גוש קטיף עומדים ומחזיקים בחוסנם ובכוח עמידתם את השרשרת, אך כולנו צריכים לדעת את אחריותנו לשרשרת כולה, שרשרת ההתיישבות והבנין, שרשרת האמונה והתורה. כולנו אחראים עליה. לכן כולנו נקראים לפעול ולעשות ולהשתתף בחוזקה ובחוסנה של השרשרת וכל אחד יאמר: אין הדבר תלוי אלא בי. וכל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה בבניינה. כולנו בשרשרת האנושית בין גוש קטיף לירושלים בז' מנחם אב תשס"ד.

 

"כי הנה ימים באים נאם ה' ושבתי את שבות עמי ישראל ויהודה אמר ה' והשבתים אל הארץ אשר נתתי לאבותם וירשוה" (ירמיהו ל, ג)