תפילת גשמים בשמיטה

תפילת גשמים בשמיטה

תנו רבנן: מתריעין על האילנות בשאר שני שבוע, על הבורות ועל השיחין ועל המערות אפילו בשביעית. רבן שמעון בן גמליאל אומר: אף על האילנות בשביעית, מפני שיש בהן פרנסה לעניים

הרב יהודה הלוי עמיחי | אדר ב' תשס"ח

 

א. מתריעין בשביעית

על צעקה ותענית עקב חסרון גשמים בשנה השביעית,  הגמ' (תענית יט ע"ב) מביאה שתי ברייתות.

תנו רבנן: מתריעין על האילנות בשאר שני שבוע, על הבורות ועל השיחין ועל המערות אפילו בשביעית. רבן שמעון בן גמליאל אומר: אף על האילנות בשביעית, מפני שיש בהן פרנסה לעניים.

מדברי הגמ' עולה שדעת חכמים היא שאין מתריעין על האילנות בשביעית, ואילו לדעת רשב"ג מתריעים גם על האילנות בשביעית. לפי ברייתא זו אין שואלים גשם עבור הספיחים, מכיוון שהיא סוברת כדעת ר"ע שספיחים אסורים מדין תורה. (עיין תוס' ד"ה רבן).

הברייתא השניה אומרת:

תניא אידך: מתריעין על האילנות בשאר שני שבוע, על הבורות על השיחין ועל המערות אפילו בשביעית. רבן שמעון בן גמליאל אומר: אף על האילנות. מתריעין על הספיחין בשביעית מפני שיש בהן פרנסה לעניים.

הסביר רש"י:

רבן שמעון בן גמליאל אומר - מתריעין על האילנות, ואף על הספיחין של שביעית שאינן חשובין כל כך.

 

נראה שלשיטת רש"י לרשב"ג המתיר התרעה על האילנות סבור שגם על ספיחי שביעית מתריעים, ונשאלת השאלה מדוע רשב"ג המתיר באילנות מתיר גם בספיחי ירקות.

לפי הסברו של רש"י, רשב"ג סובר שספיחי ירקות מותרים בשביעית ולכן מותר להתפלל עליהם.   

בתוס' רי"ד מופיעה גירסא: "תניא אידך רבי שמעון בן אלעזר אומר אף על ספיחין מתריעין בשביעית מפני שיש בהם פרנסה לעניים", משמע שהברייתא המתירה להתריע על הספחים איננה רשב"ג אלא רשב"א.

 

נראה שיש להסביר את מחלוקת רבנן ורשב"ג בשאלה האם יש אוקמי פירא בשביעית או רק אוקמי אילנא, שהרי הדין של התרעה היא בשעה שהפירות לא מבשילים, כמבואר בגמרא שמתריעין מפסח, כשיש פגיעה בפירות עצמם, ולכן ההתרעה היא על פירות האילן ולא על האילן. לדעת חכמים הפירות אינם שייכים לאדםפרטי, וממילא אין להתריע עליהם, אבל רשב"ג סובר שאמנם הפירות הם הפקר, אבל אינם הפקר רגיל שאין בעלות כלל, אבל בשביעית יש בעלות כללית של הציבור, שהרי הפירות ניתנו לכל ישראל לאכול "לך, לעבדך וכו'" א"כ כל כלל ישראל הם בעלי הפירות, ולכן הגוזם את העץ בשביעית הרי זה גוזל את כלל ישראל. לכן אפשר להתריע על פירות כלל ישראל.

 

יסוד החילוק הזה כתבו הרב קוק זצ"ל (ניצני ארץ יז, עמ' 19) וז"ל:

"בארץ יש שני קניינים, קניין הכלל של כל ישראל וקניין הפרט של כל יחיד ויחיד בפני עצמו, ובשביעית לא הפקיעה תורה כי אם רשות היחיד, אבל רשות הרבים במקומה עומדת".

 

למדנו שיש חילוק בין בעלות היחיד והכלל, ועל פי זה הסביר הרב קוק זצ"ל את שאלת האחרונים כיצד בשביעית יש דין קצירכם של העומר, הרי התבואה מופקרת, והסביר שאמנם התבואה מופקרת מחובת הפרט, אבל יש את הגדר הציבורי שמחיל על התבואה שם של "קצירכם" לכן אפשר להביא את העומר בשביעית למרות שמופקעת הבעלות הפרטית אבל שייך לכלל.

על פי יסוד זה נראה שיש מקום להתפלל על הפירות שהרי הם שייכים לכלל ישראל וזוהי סברת רשב"ג המתיר להתריע בשביעית על האילנות. בברייתא השניה התיר גם להתריע על הספיחים שגם הם הרי שייכים לכלל ישראל.

העולה שבפנינו שלש דעות:

1. אין להתפלל כלל עבור גשמים בשביעית, הן לפירות והן לירקות.

2. אפשר להתריע ולצום עבור האילנות ולא עבור הירקות.

3. מותר להתפלל גם עבור ספיחי ירקות למרות שאין להם חשיבות מרובה של אכילה.

 

דעה נוספת נראה מדברי תוס' רי"ד (תענית יט ע"ב ד"ה תניא) מדבריו עולה שדעת רבי שמעון בן אלעזר המתיר להתפלל על ספיחי ירק נובעת מכך שהוא סבור כדעת חכמים (פסחים נא ע"ב) שכל הספיחים מותרים באכילה, וכן הביא הר"ש (פ"ט סוף מ"א), וכן כתב הגר"א (פ"ט מ"א) שדעת חכמים היא שכל הספיחים מותרים באכילה. ברור שהרמב"ם (פ"ד ה"ב) פסק שספיחין אסורים באכילה, וא"כ אין להתפלל על הספיחים לפי הסבר זה.

 

ב. להלכה

הרמב"ם בהל' תענית (פ"ב ה"טז-יז) הביא את לשון המשנה שמתריעין על תבואה ואילנות,  ולא חילק בין שביעית ושאר השנים, משמע שמתריעים בששת השנים ובשביעית, שהרי אם הרמב"ם סובר כדעת חכמים שאין להתריע בשביעית, היה צריך להודיע שמתריעין בששת השנים מלבד השביעית[1]. כיסוד זה כתב גם המאירי (תענית יט ע"ב ד"ה אף על פי) שיש לפסוק כדעת רשב"ג. אמנם לעניין ספיחים כתב המאירי שיש לחלק בין ספחי בור ושדה ניר שאין דרך לזרוע שם, ולכן אפשר להתפלל על הספיחים הגדלים שם, ואילו ספיחים רגילים אין לאכלם ואין להתפלל עליהם, ואולי לכך גם כוון רש"י שאמר שספיחים מותר להתפלל עליהם כיוון שאינם חשובים, ומשמע שהכמות היא קטנה ואיננה חשובה, והם ספיחי שדה בור וניר, אבל על ספיחים רגילים אין להתפלל. בכל אופן מדברי הרמב"ם "תבואה שצימחה ונמנע המטר... הרי אלו מתריעין וזועקין" משמע שאפשר להתפלל על כל סוגי התבואה שאמנם אסרו חכמים על היחיד לאכלם אבל יש בהם שייכות לכלל ישראל, לעניין קציר העומר וכדו'.  כמו כן אם מותר להתפלל על ספיחי שדה בור וניר א"כ כבר מתפללים על הגשמים ואין לחלק בין המקומות, אלא תפילה אחת היא לכל הגשמים.

  

ג. בירושלמי מתריעין כרגיל

בנידון של התרעה ותענית בשביעית למדנו בירושלמי (תענית פ"ג ה"א) וז"ל:

תני כשם שמתריעין עליהן בשאר ימי שבוע כך מתריעין עליהן בשביעית מפני פרנסת אחרים, מהו מפני פרנסת אחרים? חברייא אמרי מפני פרנסת גוים, רבי זעורא אמר מפני פרנסת חשודים. אתייא דרבי זעורה כרבי, ודחברייא כרבי פינחס בן יאיר. דרבי זעורה כרבי - חד ספר הוה חשיד על פירות שמיטתא, אייתוניה גבי רבי, אמר לון ומה יעביד עליבא ובגין חייו הוא עבד!  ודחברייא כרבי פינחס בן יאיר, רבי בעא מישרי שמיטתא, סלק רבי פינחס בן יאיר לגביה, אמר ליה מה עיבוריא עבידין? אמר ליה עולשין יפות, ומה עיבורייא עבידין? אמר ליה עולשין יפות, ידע רבי דלית הוא מסכמא עימיה.

 

ממהלך הירושלמי עולה שנחלקו חכמי בית המדרש האם מותר להתריע בשביעית מפני פרנסת הגויים או אפילו משום פרנסת החשודים. המחלוקת ביניהם היא לגבי היחס לשמיטה בשנות רעב וצורך גדול, האם אפשר להתיר לזרוע או לאכול ספיחים, לדעת רבי אפשר להתיר לזרוע או לאכול ספיחים, ולכן צריך להתפלל לטובת החשודים שאין להם מה לאכול, ואילו לרבי פנחס בן יאיר אין להתיר אפילו בצורך גדול, וממילא אין להתריע אלא בעבור הנכרים.

הירושלמי לא חילק כלל בין ספחי אילנות לספיחי ירקות ובכל מקרה מתריעין על הגשמים בשביעית. אלא שנחלקו מדוע, האם פרנסת נכרים או חשודים. בתוספתא (תענית פ"ב ה"ח) הובא  שהתירו משום פרנסת אחרים.

נראה שהרמב"ם (פ"ב מהל' תענית הט"ז-יז) שהביא שמתריעין בשנות בצורת על אילנות ותבואה, ומשמע שאין חילוק וגם בשנת השמיטה מתפללין על תבואה, סובר כדעת הירושלמי שמתריעין גם על ספיחים.  

לפי הירושלמי, אם קיי"ל שהשביעית לא בטלה ואין להקל לחשודים, לכאורה התפילה היא רק משום פרנסת נכרים, שיהיה להם גשם ויוזיל את המחירים בשוק, ובכך יוקל גם על היהודים עול שנת השמיטה.

 

ד.   מסקנה

לפי הבבלי אמנם היה מקום לחלק בין תפילת גשם לאילנות ותפילת גשם לירקות. אבל מכיוון שבירושלמי משמע שאין חילוק אם הספיחים של אילנות או ירקות בכל אופן מותר משום פרנסת אחרים, א"כ לכאורה גם בזמן הזה אפשר להתפלל ולהתריע על הגשמים משום פרנסת אחרים. אם יהיה שפע כלכלי תמיד הדבר יקל על היהודים, וממילא צריך להתפלל על השפע למרות שהוא של נכרים אבל כיוון שגם היהודים נהנים ממנו, הרי שיש להתריע על כך, וכן כתב בחסדי דוד (תענית פ"ב ה"ט).  

 



[1] . עיין בהערות למאירי תענית יט ע"ב הערה 6.