כניסה לעזרה בכיסא גלגלים- תגובה לתגובות

כניסה לעזרה בכיסא גלגלים- תגובה לתגובות

תגובתי להלן היא הן לתגובת הרב יעקב אפשטיין והן לתגובת הרב הלל בן שלמה והכל ב'קציר האומר'.

הרב עזריה אריאל | שבט תשע"ד

א. לשון רש"י: 'ועושין כמין כסא נמוך ויושב עליו', ולא רק לתמיכה בהליכה כדברי הרב אפשטיין. אם כן, לפי הדיוק מהסוגיה, שהדיון הוא רק על גדרי מנעל, והמפורש בריטב"א שהמסקנה היא שמותר להיכנס לעזרה ב'כסא וסמוכות שלו', מוכח שמצד איסור הישיבה בעזרה מותר לנכה להיכנס לעזרה בכיסא גלגלים.

נכון הוא ששיטת הריטב"א וגרסתו אינן רווחות בראשונים. ברם, רובם הסבירו את הסוגיה כרש"י, שהסיפא של המשנה עוסקת גם היא בדיני מנעל (ראו 'מאירי' ונושאי כלי הרי"ף), ולכן הדיוק משיטת רש"י עומד במקומו.

הרב בן שלמה מסב את הדיון בסוגיה: 'תני תנא קמיה דר' יוחנן' וכו' לרישא של המשנה, ומתעלם מהפִסקה שמצוטטת בגמרא לפני כן: 'ואין יוצאין בהן בשבת ואין נכנסין בהן בעזרה'. לדבריו יוצא שרבי יוחנן מגיה ברישא של המשנה 'אין נכנסין', אך כל הראשונים הביאו את המשנה בגרסתה שלפנינו, 'נכנסין' (פרט לרא"ש, לפי הנדפס לפנינו, ונושאי כליו הגיהו בו שיש בו טעות 'הדומות'; ואם לא כן, נמצא שהרא"ש שינה גם את הדין ברישא לגבי שבת!). על דעת הרמב"ם עיין ב'מרכבת המשנה' (הל' בית הבחירה פ"ז ה"ב), הסובר שדעתו כריטב"א, שלפי מסקנת הסוגיה נכנסים בעזרה בכיסא וסמוכות שלו.

ב. אכן כוהן לא יעבוד בכיסא גלגלים, גם אם אינו בגדר בעל מום ואנו דנים רק מצד חובת העמידה בעבודה, משום שגדרי העמידה בעבודה וגדרי העמידה בכניסה לעזרה שונים זה מזה (עי' תוס' בזבחים יט ע"ב, ד"ה וליתב, המחלקים ביניהם לגבי סמיכה; ושם טז ע"א, ד"ה מיושב, לגבי השתחוויה). מקור הדינים שונה (לרוב הדעות), וגם הסברה: עמידה בעבודה היא גזרת הכתוב, על פי גדרים מדויקים של 'עמידה' במצוות שונות; ואילו איסור הישיבה בעזרה, מקורו עמום, והוא עניין של כבוד המקדש (מדאורייתא או מדרבנן). מי שאנוס שלא לעמוד ואונסו ניכר לכל - אין בישיבתו משום ביזוי המקדש.

ג. אם אין בידינו ראיות מוחלטות אלא רק 'דעת נוטה', דומני שהמונע מנכה להיכנס הוא בבחינת 'המוציא מחברו עליו הראיה'. נכה שמנוע מלהיכנס אינו יכול לסמוך על קורבנו ולקיים חיובים שונים ככל ישראל (הבאת ביכורים, למשל); ועצם מניעתו מלבוא אל המקדש ככל ישראל היא שלילת זכות בסיסית (מבחינה תורנית, לא מבחינה משפטית-אזרחית. נכון להיום צריך להפעיל את הדמיון כדי להבין את המשפט הזה, אבל בעז"ה הוא יהיה נהיר לכל במהרה בימינו). לעומת זאת, כוהן נכה המנוע מלעבוד – 'הנם ככל המון ישראל'. אין לדמות את שלילת מעלת הכהונה לשלילת מעמד בסיסי 'ככל ישראל' (זכר לדבר ברמב"ם, הל' מלכים פי"ב ה"ג).

ד. שאר הדוגמאות והמקורות שציין הרב אפשטיין אינם ראיה לאיסור או להיתר ולא הבאתים, והחילוק ביניהם לבין הנדון דידן מבואר למעיין.