ימנו אנו

ימנו אנו

הצעת החוק החדשה, הקובעת כי תאריך הלידה הקובע את כניסתם של ילדים למערכת החינוך הציבורית ייקבע על-פי התאריך הלועזי ולא התאריך העברי, היכתה גלים וזכתה בכנסת לביקורת חריפה מאוד של אחד מהשרים, אשר זעק חמורות על העדפת התאריך הלועזי שמקורו בנצרות, על התאריך העברי המבוסס על בריאת העולם.

הרב יצחק גרינבלט | סיון תשע"ג

הצעת החוק החדשה, הקובעת כי תאריך הלידה הקובע את כניסתם של ילדים למערכת החינוך הציבורית ייקבע על-פי התאריך הלועזי ולא התאריך העברי, היכתה גלים וזכתה בכנסת לביקורת חריפה מאוד של אחד מהשרים, אשר זעק חמורות על העדפת התאריך הלועזי שמקורו בנצרות, על התאריך העברי המבוסס על בריאת העולם.

שאלה זו של השתמשות בתאריך לעוזי עלתה על שולחנם של מלכים במשך שנים רבות במקומות שונים ובמצבים שונים.

 

גדול התלמידים של החת"ם סופר, המהר"ם שי"ק, כתב תשובה חריפה מאוד על שאלה שנשאל בנושא כתיבת תאריך לועזי על קבר בבית העלמין. היום הדבר נשחק, וכל המבקר בבית העלמין יראה לא מעט מצבות שעליהן חקוק התאריך הלועזי, אך בזמנו הוא נזעק על כך, וכתב שודאי שהדבר אסור בתכלית האיסור, ואם מזכיר את מנין הנוצרים, עובר על איסור של הליכה בחוקות הגויים. בתשובתו הוא אוסר על האדם לרשום מניין זה על המצבה, שכן הוא מגדיר את בית העלמין כבית של שותפים, ושאדם לא יכול לפגוע בשאר השותפים.

 

הגאון הרב עובדיה יוסף התייחס באריכות לתשובתו זו של המהר"ם שי"ק ודן בה, ובסופו של דבר מבסס היתר להשתמש בתאריך זה על סמך כמה דברים:

א. התאריך אינו באמת ללידת אותו האיש, שכן ברור שלא בתאריך זה הוא נולד, אלא בשנה אחרת לגמרי.

ב. השימוש אינו לזכור את אותו האיש אלא ככלי שימוש נח, והאדם המשתמש בו לא חושב כלל על אותו האיש.

 

בתשובתו הוא מזכיר לא מעט מגדולי ישראל שבתשובותיהם, או בספריהם, השתמשו בתאריך זה, מכאן הוא מוכיח שהם עצמם לא הקפידו על כך.

ולמרות זאת, נוטה הגר"ע יוסף שליט"א להורות שלא להשתמש במספר החודש, אלא בשמו, שכן אף ביהדות החודשים לא מקוריים, אלא עלו עם בני ישראל מבבל, ובמקור החודשים, לפי התורה, הוא לפי מספרם, החודש הראשון – חודש ניסן וכו'.

הרב צבי יהודה הכהן קוק זצ"ל פרסם בעיתון הצופה את דעתו ובחריפות גינה את השימוש בתאריך זה, ואת הנזק שהוא גורם לנו, כשאנו מתרגלים להשתמש בתאריך זה, וכך הוא כותב: "חלילה וחלילה לנו להתבלבל ולהכניס לחשבון קיומנו... את חילול השם בזכר אותה הצורה הטמאה של העבודה זרה לאותו פושע ישראל, הכפירה והמלחמה בנצח ישראל".

ודאי הדבר שאם אפשרי הדבר, חשוב להימנע מלהשתמש בתאריך זה, וגם אם עושים אותו לחשוב לעשות זאת בדרך הנכונה. כגון שלא יכתבו לספה"נ, הרומז על הנצרות וכדומה, אלא או לא לכתוב כלום, או לכתוב למניינם, שיש בכך רמז שאינו ברור שהכוונה לעבודה זרה.

 

כיום, אין ספק שיש לא מעט מקומות שאין לאדם ברירה, אך במקום שאפשר (לדוגמא, בכתיבה על צ'קים ועוד), חשוב שנחדיר בתוכנו את התאריך העברי, וככל שנחיה יותר לפיו כך נהיה יותר קשורים ויותר קרובים אל שורשי עם ישראל ואל המסורת היהודית.