הרב רוזן על חוק הגיור

הרב רוזן על חוק הגיור

לקראת ועדת חוקה ומשפט שתתכנס בשלישי הקרוב בנושא "חוק הגיור" (חוק שטרן), ראש מכון צמת, הרב ישראל רוזן: "מטרת החוק לפתוח שער רחב לגיורים ליברליים ורפורמיים בתוך היהדות האורתודוקסית"

הרב ישראל רוזן | שבט תשע"ד

ביום שלישי הקרוב תקיים ועדת חוקה ומשפט, בראשות ח"כ דוד רותם (ישראל ביתנו), דיון ב'חוק הגיור' ('חוק שטרן') שאושר בועדת השרים לענייני חקיקה ומקוּדם כעת בכנסת לקריאה ראשונה. "מדובר בחוק גרוע ביותר וסופו לאנרכיה הלכתית ושחיתות" מבהיר ראש מכון "צומת" מבית חותם, הרב ישראל רוזן ומדגיש בדבריו כי: "הצעת החוק כפי שהוצגה, מעניקה את סמכות הגיור על כל משמעויותיו, לכל רב עיר, רב אזורי או רב ישוב, כאלף רבנים בפועל! ולא דורשת שום כישורים מהדיינים המתעסקים בגיור ואף לא מתעניינת בהכשרתם, וכפועל יוצא, הדבר יגרום לכך כי כל רב עיר, ישוב ומועצה מקומית, יוכל להקים בית דין לגיור בשטח הרשות המקומית או הישוב. אפילו לא נאמר שיוכל לטפל רק בתושבי עירו או ישובו, אלא יוכל להקים דוכן- גיור לכל דיכפין, לכולי עלמא".

כתוצאה מכך מזהיר הרב רוזן מפני ההשלכות, "תוצרי בתי דין אלו יזכו באזרחות ישראלית מכוח חוק השבת, ברישום 'יהודי' במרשם האוכלוסין וביכולת להינשא כיהודים בני אברהם".

"הדבר משול למנהל בית ספר שיעניק תעודת בגרות לתלמידי או לחילופין למנהל רפואי בבית חולים שיחלק תעודות הסמכה לרופאים", תוקף הרב רוזן ומוסיף. "אנחנו זוכרים היטב את המכללות הפרטיות שהעניקו תארים אקדמיים מלטביה ואולי גם מזימבבואה, עד שנחסמו במצוות המועצה להשכלה גבוהה. האם כך יכולה להתנהל מדינה וחברה סבירה?".

 

מהו גיור הלכתי?

כאן המקום להסבר קצר על מהותו של הגיור ההלכתי. לכל הדעות - האורתודוקסיות כמובן - 'קבלת המצוות' היא חלק מהותי מן הגיור, ובעצם לב הגיור. דרישה זו מופיעה בשולחן ערוך (יורה דעה סי' רסח סע' יב): "בדיעבד אם לא מל או טבל אלא בפני ב'... הוי גר, חוץ מקבלת המצות שמעכבת אם אינה ביום ובשלשה". בהעדר קבלת המצוות - הגיור בטל. מעבר לקבלת המצוות יש צורך בברית מילה (או בהטפת דם) לזכר, ובטבילה לשם גיור ובמהלכה שוב קבלת מצוות ("עודה במים") כמפורט בשולחן ערוך. המושג 'קבלת המצוות' כפשוטו כוונתו הצהרת 'נעשה ונשמע' מעין מעמד הר סיני פרטי. הגישה המחמירה מבקשת לוודא שאין שום אינטרס ברקע, אך בתי הדין הממלכתיים לגיור סומכים על הדעה הנפוצה והמקובלת שגיור לשם אישות או בשל לחץ המשפחה, ואפילו לשם קבלת אזרחות והטבות נגררות איננו פסול, ובלבד שתהיה כנות ב'קבלת המצוות'. על פי פסיקת הדורות גיורים כאלו, שאינטרס כרוך בהם, גם אם אינם מהודרים - מתקבלים בדיעבד, וכלשון הגמרא (יבמות כד,ב) "הלכה כדברי האומר כולם גרים הם".

 

ההשלכות לכך

"מי שמעלה על דעתו כי החשש המועלה כאן הוא שולי ודל ממדים – צריך להבין כי  'כאן קבור הכלב! הכל יודעים מהי מטרת החוק. לא לפשט הליכי ביורוקרטיה ולא לשפר נהלים או לחסוך בהוצאות נסיעה למרחקים. הכוונה העיקרית, הדי מוצהרת, היא לפתוח שער רחב לגיורים ליברליים וספק רפורמיים. די לליברליים בתוכנו, בתוך היהדות האורתודוקסית", מזהירים בפורום חותם. ומסבירים: "סביר שיימצא רב ישוב אחד בעל השקפת גיור 'פתוחה' ומעוטת-דרישות – וכל חפצי גיור, אזרחות או רישום 'יהודי' ינהרו לשם. זה בסדר מבחינת השקפת עולמו, או עולמה של הקבוצה שמאחוריו, אך זה הרה-אסון מבחינת עם ישראל. אנשים יתפתו לגיור אשר הקונצנזוס הדתי והמסורתי לא מכיר בהם. ימכרו להם תעודות 'מזוייפות' והדור הבא ישלם את המחיר..."

זאת ועוד, מציין הרב רוזן, כי דייני הגיור הנוכחיים הם עובדי מדינה ויושבים על כס הגיור כעובדי ציבור ולמעוניינים בגיור אין גישה ישירה לרבנים, למשפחותיהם ולסובביהם, אף לא באמצעות מתווכים. "לכן אין להם גישה לכיסו של הדיין, ומעבר לכך, אם ייתפס - אחד דינו להישפט בפלילים". לסיום, מזהירים רבני הפורום, כי "הצעת החוק הבזרנית תוליד בהכרח מתווכים ו'רצי כסף', בתירוצים של 'כיסוי הוצאות', 'מתנות אחרי', שכר-לימוד וביטול זמן וכדומה".