קשות

קשות
קשות

מלון הקתא (מחיבורו של פרוספר אלפין, שחובר במאה השש עשרה)

קִשׁוֹת

הקִשׁוֹת מזוהה עם הצמח שנקרא בערבית "קִתַ'א" (قثاء) וגם "פַקוּס".[1] לעתים הרמב"ם מזכירו בשם הראשון[2] ולעתים בשם השני.[3] זהו פרי אדמה שדומה למלפפון גדול, וכיום הוא נקרא "מֵלוֹן הַקַּתָּא" (Cucumis melo
var. chate
).

זהו צמח מקשה משתרע ומתפשט באמצעות ענפיו ועליו הרחבים. הפירות מכוסים בכסות שערות קצרות[4] ("כשות של קשות"),[5] ואפשר להסיר אותן בשפשוף עם הבשלתם.[6] בשל דמיון הצורה והתכונות בין "הקִשׁוֹת והמְלַפְפוֹן" הם אינם כלאיים זה בזה.[7] הרמב"ם מונה את "מעי קשואים ומעי מלפפונות" בין המאכלים המשלשלין את בני המעיים, מאכלים שראוי לאוכלם בתחילת הארוחה.[8]

מֵלוֹן הַקַּתָּא מזוהה עם ה"קִשֻּׁאִים" שבמקרא (במדבר יא, ה), והם אינם פירות האדמה שמכונים בימינו בטעות "קישׁוּ‏א". נכון יותר לכנות את האחרון "דלעת הקשוא" (Cucurbita pepo); זהו פרי אדמה, ומוצאו ביבשת אמריקה.



[1].רמב"ם, ביאור, מס' 343.

[2].למשל, פהמ"ש כלאים א, ב; עקצים ב, ט.

[3].פהמ"ש עקצים ב, א; מקוות ט, ד.

[4].פהמ"ש מעשרות א, ה.

[5].פהמ"ש עקצים ב, א, והשוו: מקוות ט, ד.

[6].הלכות מעשר ג, ח.

[7].פהמ"ש כלאים א, ב, והשוו: תרומות ב, ו; הלכות כלאים ג, ג.

[8].הלכות דעות ד, ו.