קינרס

קינרס

קִינְּרַס

הקִינְּרַס מזוהה עם צמח שנקרא בערבית: "'אלקנאריה', והוא ה'חרשף' הידוע במערב בשם 'אלכ'רשף'".[1] את צמח ה"קנאריה" (قناريه) ושמותיו הנרדפים הזכיר הרמב"ם גם בחיבורו על שמות הרפואות,[2] והוא מזוהה עם קִנְרָס הָאַרְטִישׁוֹק (Cynara
scolymus
). מדובר בצמח שגדל בתרבות כמו צמר גפן וקנבוס.[3] עם צמח זה הוא גם זיהה את העכביות שבמשנה (ראו בערכן). לכאורה, יש קושי בדבר, שכן הרמב"ם מזכיר את שני הצמחים בכפיפה אחת ב"משנה תורה": "אבל מתקינין את האוכל שיש בו קוצים כמו קנרס ועכביות בתספורת".[4] אך מן המילה "כמו" נראה לדייק שהרמב"ם לא התכוון לזהות כאן זיהוי מסוים לצמחים, אלא רק להביא דוגמאות לצמחים קוצניים נאכלים. כלומר, הוא רק השתמש בצמד המילים שנזכר במטבע הלשון של מדרש בראשית רבה שהזכירו בפירושו למשנה: "ובבראשית רבה אמרו: ו'קוץ' זה קנרס ו'דרדר' אלו העכביות".[5]



[1].פהמ"ש עקצים א, ו, והשוו: כלאים ה, ח.

[2].רמב"ם, ביאור, מס' 154.

[3].הלכות כלאים ה, יט.

[4].הלכות שביתת יום טוב ג, ז.

[5].פהמ"ש עקצים ג, ב. הזיהוי לפי מדרש רבה (כ, י) אינו מחייב, שהרי כבר נאמר שם: "ויש מחליפין: קוץ אלו עכביות, דרדר זה קנרס". ראיה נוספת לדברינו היא פירושו ל"דרדרים" (פהמ"ש שביעית ז, א), שהם רק שמות קיבוציים לכלל הקוצים הנאכלים.