קוצה

קוצה

קוֹצָה

ה"קוצה" נזכר במשנה בין מיני הצמחים שהפיקו מהם צבע, וכך כתב הרמב"ם: "ממיני הצובעין, פירשוהו קצת מפרשים 'אלעצפר' (عصفر)".[1] כלומר, הכוונה לצמח קרטם הצבעים (Carthamus tinctorius), צמח שבדרך כלל הרמב"ם מזהה אותו עם ה"חריע" שבמשנה (ראו בערכו). הבאת זיהוי כללי של מין סממן צביעה, ובלשון מסויגת בשם "קצת מפרשים", מראה שהרמב"ם לא היה בטוח בזיהוי זה.[2]



[1].פהמ"ש שביעית ז, א; הלכות שמיטה ויובל ז, יג.

[2].והרב קאפח כתב במחברת הצמחים, עמ' 64: "ואי אפשר שיהיה עצפר, כי עצפר הוא החריע ואינו מחליף ספיחים". בין המפרשים שקוצה הוא החריע, ראו: אישתורי הפרחי, עמ' תמ; שם, עמ' תרסא.