ירבוזין

ירבוזין
ירבוזין

ירבוז

יַרְבוּזִין

היַרְבוּזִין השׁוֹטִין נזכרים בין ירקות השדה שפטורים מן המעשרות, ובדרך כלל אין אדם זורע אותם וחזקתם מן ההפקר.[1] הרמב"ם מבאר שמדובר בצמח ה"ירבוז (يربوز) שעליו רחבים".[2] הרמב"ם כותב את שמותיו הנרדפים של הצמח, ובהם שמו הספרדי "בליטו" (blito).[3] אין ספק שמדובר בצמח מן הסוג ירבוז (Amaranthus), ויש לו כמה מינים שראויים למאכל. בין האפשרויות הסבירות ביותר הוא ירבוז מבריק (A. blitum), הגדל בבתי גידול לחים ובשדות שלחין, וממנו טופח זן תרבותי (Amaranthus blitum var. silvestre).[4]



[1].הלכות שמיטה ויובל ד, ג; שם ח, יב.

[2].פהמ"ש שביעית ט, א.

[3].רמב"ם, ביאור, מס' 53. השם הספרדי הוא מן היוונית ומן הלטינית.

[4].ממצאי ירבוז נדירים יחסית, והחשד הוא שרוב המינים פלשו לאזורנו רק לאחר גילוי העולם החדש, אך יש גם עדויות בוטנוארכיאולוגיות קדומות, כמו זה מתל מגידו, ראו: K. Borojevic, "The Archaeobotanical Finds", in: I. Finkelstein, D. Ussishkin and B.Halpern (eds.), Megiddo IV: The 1998–2002 Seasons, Tel Aviv 2006, pp. 532, 538.