צפרדע

צפרדע

צְפַרְדֵּע

הצפרדע נזכרת אצל הרמב"ם פעמיים בתור דוגמא לשרץ "טהור", כלומר, שרץ שאינו מטמא במגע.[1] הוא מביא את שמה בערבית "צ'פדע" (ضفدع),[2] שם כללי למיני צפרדעים וקרפדות.



[1].פהמ"ש טהרות ה, א.

[2].הקדמה לפהמ"ש לסדר טהרות.