הקדמה

הקדמה

 

הצומח והחי במשנת הרמב"ם - הקדמה

 

בששת סדרי המשנה נזכרים כמאה ושבעים שמות צמחים וכמאה שמות בעלי חיים. פרשני המשנה לדורותיהם, החל באמוראים וכלה בחוקרי ימינו, עסקו בזיהוי הצמחים ובעלי החיים האלה כדי להבין את הרֵאליה של תקופת המשנה והֶקשר הדברים שנזכרים בה. את אחד מפירושי המשנה החשובים ביותר כתב הרמב"ם (1138‑1204), ובו גם זיהה חלק מבעלי החיים והצמחים שנזכרו בה. הפירוש נכתב בלשון הערבית, והוא היה ודאי נהיר לבני דורו, שפעלו במרחב דוברי הערבית. עם זאת, מסתבר שלאחר מכן כבר לא הובנו דבריו של הרמב"ם כראוי, אם משום שחלו שיבושים בהעתקות ובתרגומים של חיבורו אם בשל הזמן שחלף ושינוים או שכחתם של מושגי הרֵאליה והתרבות שהוא מזכיר בפירושו.

חוקרים רבים הסתמכו על דברי הרמב"ם או ניסו לבאר את הזיהויים שהציע לבעלי החיים שנזכרים במשנה. בין הראשונים והבולטים שבהם הם לודוויג לוויזון (1819‑1901) ועמנואל לב (1944-1854). סקירה מקיפה על הנושא סקר ישראל אהרוני (1882‑1946): הוא העריך את ידיעותיו הזואולוגיות של הרמב"ם, שהתאפיינו בדרך כלל בדיוק רב בפירוש המשנה וב"משנה תורה". עם זאת, אהרוני לא זיהה זיהוי שיטתי את כל בעלי החיים, והוא הסתמך על גרסת החיבורים שבדפוסים המשובשים ועל זיהויו האישיים, ולעתים ייחס אותם בטעות לרמב"ם.

גם בזיהוי הצמחים הסתמכו רבים מן החוקרים על הרמב"ם, וחלק מהתייחסויות אלו נביא בערכים השונים. עמנואל לב הנזכר הביא רשימה מרוכזת של צמחים אלה. ייזכר לטוב הרב יוסף קאפח זצ"ל על הצגתו נוסח מתוקן לחיבורו של הרמב"ם עם תרגום בהיר, ובמקרים רבים הוא גם הציע ביאור להבנת דברי רבנו. הרב קאפח גם כתב טיוטה לספר על צמחי המשנה וגם זיהה את חלקם בהערות למהדורתו לפירוש המשנה. פִרסמנו חיבור זה בשנת תשס"ה וקראנו לו "מחברת הצמחים", על אף שאין בו את כל שמות הצמחים. שיטתו של הרב קאפח מבוססת בין היתר על מסורת הגאונים – בעיקר רס"ג – ועל רבים מן הפרשנים והבלשנים מימי הביניים, וכאשר הייתה סתירה ביניהם הוא ביכר את הרמב"ם וקיבל את דבריו כמעט בלא עוררין. בניסיונו להבין את דברי הרמב"ם ניכרת בכתיבתו כמה פעמים השפעת המסורת והרֵאליה התימנית על זיהויו.